219
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי הדבר נוגע לפרעה עצמו - ,,הכסא", אז ,אגדל ממך"*,
וכך בעניננו: כל עוד אין הענין נוגע לחייך, צריכה האהבה לרעך להיות ,כמוך", וצריך לעשות למענו בדיוק כמו למענך. אבל כאשר נוגע הענין לחייך (כבמקרה של ,שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים..."), הרי אז - ,,חייך קודמים לחיי חברך".
ה. מאמר רבי עקיבא עונה לשאלות הדברים עדיין אינם ,,חלקים": אמנם, ,,חייך קודמים" - אך כל עוד אין מדובר במקרה שנוגע ל,חייך", האם אז יכול כל יהודי לאהוב את חברו כאהבת עצמו, ,,כמוך"%?
יותר מכך: רגש זה של אהבה ,כמוך" צריך להיות ,,לרעך" - לכל יהודי, גם למי שעבר עבירה ר"ל, ואשר תורת אמת קובעת שיש להענישו?
גם שאלה זו נענית עלדידי מאמר רבי עקיבא - ,,חביבין ישראל שנקראו בנים למקום"'י, שמכך מובן, שכל היהודים הם ,אחים ממש". ומובן, שאפשר לאהוב יהודי אחר ,,כמוך".
כאשר יתבונן היהודי בכך, ויחוש שהאחר הוא אחיו, יתעורר אצלו
קדושים ג
ממילא רגש של אהבה כלפיו, אהבת אחים.
ולכן יכולה אהבה זו להיות לכל יהודי*, בכל מצב שהוא, כי כל ישראל הם תמיד בנים למקום, כפי שאמר רבי עקיבא* לטורנוסרופוס הרשע, שאפילו כאשר ישראל הם במצב שהקדושרדברוך-הוא הוא כ,מלך... שכעס על בנו", גם אז ,אנן קרויין בנים".
,ואהבת לרעך כמוך" - נאמר בהר סיני
בציון שמו של בעל המאמר, רבי עקיבא, רומז רש"י לענין נוסף:
תלמיד ממולח עשוי לשאול: אם ,ואהבת לרעך כמוך" הוא ,,כלל גדול בתורה", ענין כללי בתורה כולה, מדוע הוא נאמר רק עתה, בפרשת קדושים, זמן רב כלדכך לאחר מתן תורה והקמת המשכן?
הערות
- 5. שם, מ.
- 6. ראה של"ה סא, ב בהגה"ה. 7 אבות פ"ג מי"ד.
- 8. להעיר מדעת רע"ק (אבות דר"נ ספט"ז - כגירסת המחזור ויטרי (תלמידו דרש"י) לאבות פ"ב מי"א) ,ואהבת לרעך כמוך בעושה מעשה עמך" - אבל (נוסף ע"ז שזהו ע"ד ההלכה -) ממ"ש שם לפנ"ז ,ושנוא את האפיקורסין והמסיתים כו'", מוכח שאין כוונתו לסתם רשעים, כ"א לסוגים הנ"ל. וכ"כ באוה"ח פרשתנו כאן. ולהעיר מחינוך (מצוה רלח), שעל הא שמצוה לשנוא רשע מביא הכתוב ד,משנאך ה' אשנא גו'" שקאי על מינים ואפיקורסים (כמ"ש במנ"ח שם). וראה לעיל הערה 17 ולקמן הערות 64, 6.
- 9. ב"ב י, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם). וראה שו"ת הרשב"א (ח"א סקצ"ד) שההלכה כר"מ (קידושין לו, א) דבין כך כו' בני הם. ובספרי האזינו (לב, ה) משמע שר"י הודה לר"מ. ולהעיר ממאמרי רע"ק: שבת קכח, א (וש"נ). ב"ק צ, ריש ע"ב במשנה, ובסנה' קי, ב חסידותי' דרע"ק.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 349 לקו"ש חי"ז ע' 219
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.
- לקוטי שיחות 502 מאותו ספר ב"ק צ, ב
- לקוטי שיחות 113 מאותו ספר ב"ק צ. ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד. ב"ק צ, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט ב"ק צ, רע"א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשי"ב. ב"ק צ, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב. ב"ק צ, ב
- שולחן ערוך ד ב"ק צ , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הוספות ב"ק דף צ
- משולחן הארי סי"ד ב"ק דף צ
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל ב"ק צ, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א ב"ק צ, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א ב"ק צ, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג ב"ק צ, ב
- אגרות קודש א'תשמב שבת קכח, א
- לקוטי שיחות 330 מאותו ספר שבת קכח, א
- לקוטי שיחות 321 מאותו ספר שבת קכח, א
- לקוטי שיחות 126 מאותו ספר שבת קכח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה שבת קכח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז שבת קכח, א
- שולחן ערוך ט שבת קכח , א
- שולחן ערוך א שבת קכח, א
- שולחן ערוך ג שבת קכח, ב
- שולחן ערוך (א) שבת קכח, א
- מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי <h3>סה <br> רבינו למושל חאוואנסקי<br> בד קודש<br>[אדר-ניסן תקפ"ו?]</h3> שבת קכח, א
- אגרות קודש אגרת סד שבת קכח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שי דיני מוקצה בשבת שבת קכח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיט דין הבורר בשבת שבת קכח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקי כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזו מהם מותרים על ידי שינוי שבת קכח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקכג דינים הנוהגים בבהמות ביום טוב שבת קכח, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח שבת קכח, א