ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק דסימן תקי(א)

(א)

סימן תקי

(א) טוב להחמיר כו' . כן^א משמע ממה שכתב רמ"א סי' שי"ט סעיף ו' בהג"ה מאחר דאפשר לאכלן כו'^ב ע"ש, משמע דאם אי אפשר לאכלן כך אין צריך להחמיר, לפי שהעיקר כסברא הראשונה (והא בהא תליא^ג כמבואר בראשונים עיין ברז"ה^ד ורמב"ן^ה), שהיא דעת הרי"ף^ו ורמב"ם^ז ורמב"ן^ח ורשב"א^ט ורא"ש^י וטור^יא ור"ן^יב ומגיד משנה^יג ושו"ע^יד ורש"ל^טו.

ומה שתמהו האחרונים^טז שם על מנהג העולם שאוכלים שרביטי קטניות בשבת, היינו לפי שנוטלים הקטניות מתוך השרביטים ביד בלי שום שינוי ובזה יש חיוב חטאת בשבת, כדמשמע מפירוש רש"י^יז שפירש מולל מלילות הוא דש כלאחר יד, משמע משום דמולל השבולת והזרע נופל מאליו הוי דש כלאחר יד, אבל אם היה מפרק הזרע בידו הוי דש גמור^יח. וכן משמע ממה שכתב רש"י^יט ולהוציא הזרע כו' דתולדת דישה הוא עכ"ל (וכוונתו שהוא שאל ממנו^כ אם מותר להוציא הזרע ביד, והשיב לו ממוללין מלילות, פירוש שכלאחר יד מותר לדוש ביו"ט, ומפרכין קטניות, פירוש שמפרך השרביטים והזרע נופל מאליו^כא). וכן משמע ברמב"ם פ"ח^כב שכתב סתם המפרק הוא תולדת הדש והחולב חייב משום מפרק עכ"ל, משמע דמפרק ביד חייב משום שהוא תולדת הדש בכלי כמו שהתולש ביד הוא תולדת הקוצר בכלי כמבואר ברמב"ם שם^כג. וכן משמע עוד ממה שכתב הרמב"ם שם^כד הסוחט חייב משום מפרק, וסוחט היינו ביד, ובגמרא^כה אינו חייב אלא על דריכת^כו כו', ודריכת היינו בכלי^כז, אלא על כרחך אין חילוק בין יד לכלי אלא שהדש בכלי הוא אב והמפרק ביד הוא תולדה^כח.

ומה שכתב רמ"א שם ולכן אסור לפרך^כט כו'^ל, היינו אפילו על ידי שינוי^לא, אבל בלא שינוי לכולי עלמא אסור בשבת כמבואר בראשונים:

הערות

א. לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.
ב. וטוב להחמיר מאחר דיכול לאכלן כן בלא פירוק. וכ"ה לעיל שם ס"ט.
ג. שבגמרא (יג, ב; שבת קכח, א) מבואר שמותר למלול בשינוי, וא"כ דעה הב' דלעיל שם, שאוסרת למלול בשבת אפילו ע"י שינוי מתרת ביו"ט ע"י שינוי, ודעה הא' דלעיל שם, שמתרת בשבת בשינוי מתרת ביו"ט בלי שינוי.
ד. שבת (נא, א), שלא התירו מלילה בשינוי אלא ביו"ט.
ה. במלחמות שם, דבשבת הדברים אמורים, וביו"ט מותר כדרכו.
ו. שבת שם (שבשבת מועיל שינוי).
ז. הל' שבת פכ"א הי"ד (בשינוי). הל' יו"ט פ"ג הט"ו (שלא הזכיר שינוי).
ח. שם.
ט. שבת קכח, א.
י. שבת פי"ח סוס"י ב.
יא. סי' שיט וכאן.
יב. (ו, רע"ב) ד"ה ואיכא, שהוכיח כדעת הרי"ף.
יג. הל' שבת שם. הל' יו"ט שם.
יד. שי"ט ס"ו. כאן ס"א.
טו. פ"א סי' לח (שכן עיקר).
טז. מ"א סי' שיט סק"ח. הובא לעיל שם ס"ט (אף שגם פירוק זה הוא רק בראשי אצבעותיו)
יז. יב, ב ד"ה מוללין.
יח. כדמוכח ברש"י יג, ב ד"ה וכן לשבת, שמקבצן לידו הוי מפרק תולדה דדש (חי' צמח צדק עג, ג), ושבת עג, ב ד"ה אין, שגם ביד הוי כדרכו (ציונים שעל הגליון לעיל שם). וכ"ה בסידור, הלכתא רבתא לשבתא (שהוא תולדה דדש וחייב). וראה אגלי טל דש ס"ק כח אות ז.
יט. שם ד"ה מהו.
כ. אושפזיכניה דרבא בר רב חנן שאל מרבא, בגמרא שם.
כא. ראה בפנים כאן: ויוציאם מתוכם בידיו.
כב. הל' שבת פ"ח ה"ז.
כג. הלכה ג.
כד. הלכה י.
כה. שבת קמד, סוע"א.
כו. כ"ה ברש"י שם ד"ה דבר תורה, ובגירסת הרי"ף שם סא, א.
כז. שדורך ברגליו על הכלי.
כח. ראה גם לעיל סי' שיט ס"ט.
כט. ברמ"א שם: לפרוק. ולעיל שם: לפרק.
ל. האגוזים ... מתוך קליפתן הירוקה.
לא. כלומר בראשי אצבעותיו, וכ"ה לעיל שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.