136
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי ,,המשתחווה לבהמה, צמרה מהו לתכלת .. קרניה מהו לחצוצרות, שוקיה מהו לחלילין, בני מעיה מהו לפארות" (נימין של כינור*).
זוהי התוצאה להלכה מן המאמר ,כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה": למרות שהחצוצרות וכדומה הנעשים מחלקי הכבש המת הם שונים ונפרדים מן הכבש, ושבעת הקולות אינם הקולות של הכבש, ואפילו לא של שוקיו, עורו וכו', אלא קול של חצוצרות, חלילין, תוף וכו' - שבעה סוגים של קולו שאינם שייכים ל,קולו אחד" של הכבש החי - בכל זאת נאמר שזהו ,קולו שבעה": אף כאשר נוצרים שבעה קולות, בכל זאת לגבי דיי התורה - האיסור לגבוה - הם נשארים שייכים ל,קולו אחד" של הכבש החי, ולא חל בו שינוי לגבי דין נעבד (לגבי
גבוה)י. בכך ייתכנו שתי אפשרויות: א) ההלכה ש,קרניה פסולין
לחצוצרות ושוקיה לחלילין... "* היא רק מפני שחלקים אלו נלקחו מן הכבש ולכן נשאר בהם האיטור לגבוה, אך אין חל עליהם ,₪ עבודה זרה"* - נעבד
תזריע ג
(לגבי גבוה), כי הם נעשו מציאות חדשה.
ב ההלכה ש,קרניה פסולין
לחצוצרות... " היא בדיוק כשם שהכבש פסול למזבח*, חל עליהם ,שם עבודה זרה", נעבד (לגבוה), ולכן הם עצמם מאוסים לגבוה'ל.
הערות
- 6. פרש"י שם ד"ה לפארות.
- 7. וכן פסק הרמב"ם הל' איסו"מ פ"ד ה"ז. ובמאירי ע"ז שם. אף שבגמ' נשאר בתיקו. וראה כס"מ שם.
- 8. לשון הרמב"ם שם.
- 9. ראה פרש"י ד"ה ומה שעליהן וד"ה ר' יוסי (שם מה, א). ובתוד"ה אלהיהם שם, אם מחובר מקרי ע"ז (אף שאינה נאסרת להדיוט). ובפרש"י חולין מ, א ד"ה דומיא ,ובע"ח אע"ג דלא מיתסרי משום עבודת כוכבים כו' אלהות מקרי". וראה פרש"י ד"ה נעבד
- 5. (ע"ז מו, סע"א) ותוד"ה יש (שם, ריש ע"ב), דבע"ח עדיפא לאסור לגבוה ממחובר.
- 0. ראה לשון הרמב"ם שם ,המשתחוה לבהמה כשם שנפסלה למזבח כך צמר שלה פסול לבגדי כהונה וקרני" פסולין לחצוצרות כו' הכל פסול" ומלשונו משמע שזה קמ"ל דכשם שהבהמה נפסלה למזבח מצד נעבד לגבוה, כך הוא בצמר לבגדי כהונה כו' וקרנות לחצוצרות שיש עליהם גדר האיסור דנעבד לגבוה. ולהעיר מצפע"נ מהד"ת פו, ד ,דגבי משתחוה לבהמה חל האיסור על הבהמה והם אסורים ממילא כו'".
- 1. לכאורה י"ל דוגמת ב' אופנים אלו גם באיסור ע"ז להדיוט כשנשתנה, אם ,וה שכל שאתה מהייה ממנו הרי הוא כמוהו" (פרש"י שם מו, סע"ב ד"ה או אין. מאירי שם ד"ה משתחוה) הוא רק בדין, שאסור בהנאה כמוהו, או ,הרי הוא כמוהו" גם בגדר ותוכן האיסור דע"ז. ואכ"מ.
- 8. ועפ"ז אולי י"ל מעין ב' אופנים אלו בכבש של ע"ז (שעשאה חליפין לע"ז וכיו"ב - ע"ז נד, ב. רמב"ם הל' ע"ז רפ"ח. טושו"ע יו"ד סו"ס קמה), אם זה שקרני' אסורין לחצוצרות שוקיו לחלילין הוא לפי שהם חלק מהכבש, ואסורין בהנאה כמו בשר הכבש לאחר מיתה, או שחל עליהם גדר ואיסור עצמי חצוצרות של ע"ז וחלילין של ע"ז [ומבאר ר"י ,,וזהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד וכשהוא מת קולו שבעה", דנעשו ,,חלילין של ע"ז" כדלקמן בפנים לענין נעבד לגבוה].
- 9. ואולי י"ל דנפק"נז גם להלכה אם מותר להשתמש ולהנות מקולות אלו כי חל עליהם דין של ,,חלילין של ע"ז אסור לספוד בהן" (רמב"ם שם פ"ט הי"ד. טושו"ע שם סקמ"ג ס"ד). שלפי אופן הא' דחליל זה אסור בהנאה מפני שהוא חלקו של הכבש ולא מפני שהוא חליל של ע"ז, יש לומר שאין איסור לתקועלהשתמש בחליל זה ופשיטא לשמוע קולו, כי אי"ז הנאה מחליל של ע"ז כ"א משוק ומעין כו' של ע"ז,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות 148 מאותו ספר חולין מ, ב
- לקוטי שיחות 261 מאותו ספר חולין מ, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשי"ג חולין מ, א
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשי"ב חולין מ, א
- תורת חיים קסה, ב חולין מ, א
- תורת חיים עז, ג חולין מ, א
- נר מצוה ותורה אור קמו, א חולין מ, א
- שולחן ערוך יא חולין מ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שט טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת חולין מ, ב
- אגרות קודש ב'תתקעה ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 15 מאותו ספר ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 342 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 95 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 101 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר ע"ז מו, ב
- תורת שמואל סב ע"ז מו, א
- תורת שמואל רעז ע"ז מו, א
- ספר המאמרים ח ע"ז מו, א
- שולחן ערוך יג ע"ז מו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יא דיני חוטי הציצית ע"ז מו, ב