101
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
עדיף היה לכנותה בשם "עין כלום"*:
א) "קוץ", על-אף שהוא דוקר, הוא בכל זאת מאכל בהמה", ואילו עבודה זרה אינה מביאה שום תועלת*, ולפיכך צריך היה לכנותה "עין כלום".
ב) לעבודה זרה אין אפילו הכח לדקור, כפי שיש לקוץ. שהרי העונש והדקירה על עבודה זרה או ניתן מכוחה שלה ח"ו, אלא מאת הקדושברוך-הוא, שהוא מעניש על העבירה.
וכיון ש"עין כלום" מבטא גנאי יותר מאשר "עין קוץ", מדוע מצטט רש"י בפירושו, שעל-פי פשוטו של מקרא, את פירוש הגמרא, שאת העבודה זרה "עין כל" יש לכנות "עין קוץ"? כלומר, שגם לפי הפשט צריך להיות כך.
לכאורה אפשר היה לומר, שואת משום ש"עין קוץ" דומה יותר בצליל
ל"עין כל", מאשר "עין כלום"**. וכיון שאת הציווי "ואבדתם את שמם" מקיימים דוקא על ידי השארת שם דומה לשם הקודם, כדלעיל בסעיף ח', לכן יש לכנות עבודה זרה זו בשם "עין קוץ", למרות ש"עין כלום" הוא מגנה יותר.
לפי זה אפשר היה להסביר גם מדוע מביא רש"י שתי דוגמאות:
בדוגמא "בית גליא קורין לה בית כריא" הוא מסביר את המשמעות של "ואבדתם", שיש לבחור שם המגנה לחלוטין את העבודה זרה, כגון "בית כריא", מלשון חפירה ושפלות* - שאינו מבטא רק את ההיפך ואת השלילה של "בית גליא", שהוא מלשון גובה'", אלא הוא ההיפך המוחלט של "בית גליא". ובדוגמא "עין כל - עין קוץ", הוא מסביר שב"את שמם", הכוונה היא ששם הגנאי צריך להיות דומה ככל האפשר לשם של העבודה זרה, אף כאשר יש שם אחר, המגנה יותר.
יש לבחור בבינוי המגנה יותר
אך לאמיתו של דבר אין להסביר כך. כיון שגם על ידי "אבד תאבדון... את אלקיהם", נמחק ונשכח שמה של
הערות
- 6. שגם "כלום" דומה קצת ל"כל" - ראה בהערה 49. אבל אין כל סברא שיקראו אותה "עין אין" או "אין מאומה" וכדומה, מכיון שהתיבות "אין" ו"מאומה" אין להן דמיון להתיבה "כל".
- 2. ודוחק גדול לתרץ שהשינוי לגנאי צ"ל דוקא באותה השפה, בתרגום (גליא - כריא) או בלי המקרא (כל - קוץ) - ובפרט ד"כלום" הוא לשון (הקודש) דחכמים במשנתם.
- 7. ראה בראשית ג, יח ופרש"י שם.
- 8. לפעמים מבואר (ע"פ מ"ש הרמ"ז ר"פ האזינו - ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 19475) בפירוש "אשר חלק ה"א אותם לכל העמים" (ואתחנן ד, יט), שאוה"ע מקבלים השפעתם ע"י שעובדין לכו"מ (ועייג"כ אגה"ת פ"ו). אבל [נוסף להעיקר, שההשפעה אינה מכחם ח"ו כ"א שהם רק כגרזן ביד החוצב] - ע"פ דרך הפשט, אין מגיע מזה שום תועלת כלל (ראה רש"י יתרו כ, ג. ואתחנן שם).
- 5. ראח א שיחות 16
- 9. אף שגם "כלום" דומה קצת באותיות ל"כל", כי ב' אותיות הראשונות שב"כלום" הוא
- 0. רש"י ע"ז מו, רע"א. וראה גם פרש"י תמורה שם.
- 1. רש"י ע"ז ותמורה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש ב'תתקעה ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 15 מאותו ספר ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 342 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 95 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר ע"ז מו, ב
- לקוטי שיחות 136 מאותו ספר ע"ז מו, סע"א
- תורת שמואל סב ע"ז מו, א
- תורת שמואל רעז ע"ז מו, א
- ספר המאמרים ח ע"ז מו, א
- שולחן ערוך יג ע"ז מו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יא דיני חוטי הציצית ע"ז מו, ב