261

לרדוף אחרי האויב באישון לילה, ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין עוד נוכח גבעון, במקום שהוא עומד"י'.

אמנם, ביאור זה אינו מספיק עדייו, שכן, אי משום הא -- לשם מה הוצרך להעמיד גם את הירח (;וירח בעמק אילון . . וירח עמד")? ובכלל -- ירת במקומו ושמש מאי אהני?

גם צריך להבין: מהו דיוק הלשון ,שמש בגבעון דום", לשון של שתיקה - לכאורה, כדי להעמיד את השמש שלא ילך מהלכו, מתאים יותר הלשון = ,עמוד" מאשר הלשון ,דום"?

והנה, בכללות הענין ישנו ביאור בתורת החסידות -- בדרושי אדמו"ר האמצעי:' ובדרושי אדמו"ר הצ"ציי, ובלשון שנשאלה בדרושים השאלה דלעיל - ,ויש להבין מה ענין שידום השמש קד שיקום גוי אויביו דוקא, וכי יתכן לומר שאם לא ידום השמש לא ה" גוי יקום אויביו, מה ענין זה לזה לכאורה, והלא לא מצינו בכל מקום שיהי' שייכות לניצוח המלחמה בשמש וירת להעמידם"?

ומבאר שכוונתו של יהושע באמרו ,שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" -- שרצה למנוע השפע לאומות העולם (שעמהם נלחמו בנ"י) העובדים לשמש ולירח, כוכבים ומזלות, ועי'ז יהי' בדרך ממילא הנצחון במלחמה, כמבואר שם בארוכה, וכפי שיתבאר לקמן תוכן ונקודת הדברים (,באותיות פשוטות").

ג. לכל לראש, יש לבאר הענין דמהלך גלגל השמש -- כמבואר בדרושים הנ"ל שבענין זה ישנו דבר פלא!:

ידוע בספרי התכונה אודות המהירות דמהלך גלגל השמש, אשר בסיבוב אחד הולך כמה רבבות כו' פרסאות עד אשר ערך מהלך ת"ק שנה סובב בכ"ד שעות היום, ולא ידעו טעם סיבובו במהירות עצומה כל כך, דלכאורה, הרי זה פלא גדול ביותר -- מהי הסיבה להילוך השמש במהירות עצומה כל כך, ללכת מידי יום ביומו מרחקים עצומים כל כך, כרחוק מזרח ממערב?!

ובפרט ע"פ דברי הרמב"ם*י ש,כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם", אשר עפ"ז גדולה יותר התמיהה לפשר סיבוב השמש במהירות עצומה כל כך!

כלומר: אילו הי' גוף השמש בסוג הדומם -- הי' אפשר לומר שסיבת סיבובו במהירות עצומה היא מפני שנברא בטבע כזה. אבל ע"פ מ"ש הרמב"ם -- מובן, שגם סיבוב השמש צריך להיות קשור עם ענין של ,דעה

והשכל". ואפילו לולי דברי הרמב"ם -- הרי מצינו במדרשי חז'ל" - שישנם

מלאכים מנהיגים את החמה, והמלאכים הם בודאי בעלי דעה והשכל, וא"כ, בהכרח לומר שיש ביאור והסבר לכך שמנהיגים את החמה במהירות עצומה כזו!

ד. והביאור בזה: