15
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי
הרשות<, התלויים באדם, ויכולים להפוך לקדושה, או להיפך.
(לפיכך רואים, שאיסור ההשתחווייה בפישוט ידים ורגלים חל דוקא לגבי רצפת אבנים, ולא לגבי רצפת לבנים'", כי איסור זה נובע מכך שאסור לעשות במקום אחר דברים הדומים לנעשה בבית המקדש'3 - השתחווייה, = וכיון שמהות הלבנים כשלעצמן אינה קדושה, לכן אין ההשתחווייה על רצפת לבנים דומה לעבודת ההשתחווייה בבית המקדש).
בלבנים קיימת גם אפשרות של היפך הקדושה?, כנאמר בגמרא
שמות גב
לגבי עבודה זרהי* ,,זקף לבינה"*.
וזהו ההסבר לדברי רש" ,שאין אבנים בבבל, שהיא בקעה", כי בבל, ,בקעה" בכלליי, היא נמוכה - מקום של העלם האור האלקי, של חושך, עד אשר לגבי התורה שבבבל אמרו חז"ל*:: = ,במחשכים הושיבני - זה תלמוד בבלי". לכן לא אפשרית שם דרגה של ,אבנים" שבריאתן בידי שמים.
ד. ,לבנים" - מעלה גבוהה ביותר לפי זה ניתן היה להסביר מדוע העבודה הקשה של בני ישראל במצרים היתה בעיסוקם בלבנים, ולא באבנים,
כיון שהמטרה היתה לבנות ,ערי מסכנות לפרעה" (להיפך מ,עיר אלקינו", כדלעיל), ולכן גם לא נעשתה הבניה מ,,אבנים", הרומזות לקדושה, אלא מ,לבנים", בהתאם ל,ערי פרעה".
אך לאמיתו של דבר אין די בהסבר
הערות
- 9. ראה תו"א שם.
- 0. מג"א או"ח סקל"א סק"כ.
- 1. רש"י ד"ה לא אסרה תורה (מגילה כב, ב). הרמב"ם (הל' ע"ז פ"ו ה"ו ואילך, וראה כס"מ שם) מפרש הטעם מפני שזהו דרך עוע"ז. ולכאורה גם בזה יל"פ דהא שעשו כן לע"ז הוא מפני שהייתה עבודה בקודש [וע"ד שמצינו במצבה (שקדמה לדין אבן משכית ברמב"ם שם) - דאהובה לאבות (ספרי שופטים טז, כב) די"ל דמפני זה עשאוה חק לע"ז (ראה פרש"י שם, ולהעיר מאוה"ת ויצא קצח, א ואילך)] אף שביהמ"ק (שבו רצפת אבנים) נבנה זמן רב לאחרי איסור אבן משכית.
- 2. ראה פרדס בשער ערה"כ ערך לבינה (הובא באוה"ת שמות ע' כד. זאת חנוכת תר"מ ספי"ד. וראה גם ד"ה והי' הנשאר שם ספ"ז): לבינה הוא מסטרא דמסאבותא.
- 3. ע"ז מו, א (וראה גם סוטה מז, א - בכמה דפוסים נשמט ע"י הצנזור) - הובא במקומות שבהערה שלפנ"ז. וראה רש"י (ע"ז) שם - לפי שהוא בידי אדם, משא"כ אבני הר שנדלדלו שאין בהם תפיסת ידי אדם. (עיי"ש. ולהעיר ממ"ש (איכה ג, לח) מפי עליון לא תצא הרעות).
- 4. ואפילו עבירה קלה של דברי סופרים - נפרד בה מיחודו ואחדותו כמו בע"ז ממש בשעת מעשה (ראה תניא פכ"ד, כה).
- 5. ראה גם לקו"ת לג"פ שם.
- 6. נח יא, ג.
- 7. להעיר מס"ת בזח"א עה, א; וממאמר רז"ל (עירובין ו, א. וש"נ) בקעה מצא וגדר בה גדר. וראה ד"ה והי" הנשאר שם פ"ז, שבקעה הו"ע ביקוע ופירוד.
- 8. כן הובא בכ"מ ובדא"ח. וכ"ה בשל"ה בית חכמה (טו, ב) ובית הגדול (לו, רע"א). ובסנהדרין כד, א (וכ"ה בשל"ה שער הגדול (לה, כ)): זה תלמודה של בבל.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת שמואל קיח לקו"ש ח"ו ע' 15
- תורת שמואל קעב לקו"ש ח"ו ע' 15
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש ב'תתקעה ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 342 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 95 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 101 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר ע"ז מו, ב
- לקוטי שיחות 136 מאותו ספר ע"ז מו, סע"א
- תורת שמואל סב ע"ז מו, א
- תורת שמואל רעז ע"ז מו, א
- ספר המאמרים ח ע"ז מו, א
- שולחן ערוך יג ע"ז מו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יא דיני חוטי הציצית ע"ז מו, ב