95
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
השמות של העבודה זרה. אם כך, צריך היה רש"י להסביר "לשנות את שמם":', שיקראו להם בשם אחר, שבאמצעותו יישכח שמם הקודם''. מנין מסיק רש"י, שההסבר הוא "לכנות להם שם לגנאי"15?
ב) אף אם רש"י מוכרח לפרש שב"ואבדתם..." הכוונה היא לשם גנאי, מנין הוא מסיק ששם הגנאי
צריך להיות דומה לשם הקודם, כפי שמובן מדברי רש"י "בית גליא קורין לה בית כריא, עין כל - עין קוץ"?
ולכאורה, אדרבה: כאשר מכנים את העבודה זרה בשם גנאי הדומה לשמה הקודם, יוצרים בכך זכרון לשם הקודם*', ההיפך מ"ואבדתם את שמם"?
ג) מדוע מציין רש"י שתי דוגמאות - "בית גליא קורין לה בית כריא", "עין כל - עין קוץ" - ואינו מסתפק באחת מהן?
ובמיוחד כאשר בגמרא'' מובאת דוגמא נוספת ל"לכנות לה שם לגנאי": "פני מלך - פני כלב". אך רש"י אינו מציין דוגמא זו*'. ומכך מובן, שיש כאן חשיבות דוקא לשתי דוגמאות אלו.
ג. ד'רוג הצ'וויים - לפי
סדר עולה! ההסבר לכל האמור לעיל הוא: בפסוק הקודם"' נאמר "אבד תאבדון... את אלקיהם". כיון שמיד
לאחר מכן נאמר "ונתצתם...", בוא"ו החיבור, צריך היה, לכאורה, להסביר,
הערות
- 3. כבספרי כאן. וראה גם ע"ז מה, סע"ב ואילך. תמורה כח, ב (אלא שבשניהם - "לכנות לה שם". וראה לקמן הערה 44).
- 4. או לפרש "ואבדתם את שמם" - למחוק את שמם (ע"ד פירש"י לקמן פסוק ד).
- 5. והרי אפילו בדרך ההלכה (ראה ספרי שם. ע"ז מו, רע"א), מפסוק זה עצמו - אלולי הכתוב "שקץ תשקצנו" (עקב ז, כו) - לא היינו יודעים הדין ד"לגנאי".
- 4. ואין לומר שזה שרש"י מפרש ד"ואבדתם את שמם" היינו "לכנות להם שם לגנאי" הוא (כבספרי וגמרא שם) מהכתוב שקץ תשקצנו (שהתלמיד למדו כבר) - שהרי הכוונה (ובפרט - פשוטו) של הכתוב שקץ תשקצנו היא כפירוש שקץ בכ"מ (וכמו "שקץ הם לכם"; "ואת נבלתם תשקצו" (שמיני יא, יו"ד. שם, יא) ועוד) - למאוס בו (וע"ד "ותעב תתעבנו" שלאחריו - לשנאו, להרחיקו). ולכן לא עמד רש"י בפירושו בכהנ"ל, כי פשוט הוא,
- 5. (ואפילו בספרי וגמרא שם (דרך ההלכה) אין לומדין מפסוק זה עצמו הדין דלכנות שם לגנאי*, ורק שממנו נלמד שהדין ד"זאבדתם את שמם - לכנות להם שם", היינו - לגנאי),
- 6. ובמילא, באם מקורו של רש"י לפירושו דכינוי שמם לגנאי הוא - מהפסוק שקץ תשקצנו, הו"ל לכתוב כן בפירוש.
- 7. *) בירושלמי ע"ז פ"ג ה"ו, נלמד דין זה דלכנות להם שם לגנאי, רק מפסוק שקץ תשקצנו. אבל בספרי ובבבלי הוא כבפנים ההערה. (וראה ר"ח ע"ז שם. ב"ח תקודות הכסף ליו"ד סו"ס קמו. מלבי"ם כאן. ואכ"מ).
- 8. ראח א שיחות -
- 6. ובפרט שהלשון "לכנות" (כבגמרא שם. ולא "לשנות" כבספרי שם), מורה שגם לאחרי הכינוי נשאר שם הקודם (כדלקמן הערה 44).
- 7. ע"ז שם. תמורה שם. (אלא שבע"ז שם, נשמט זה מפני הצנזור. ובתמורה שם כתבו "פני המולך" (בוא"ו) - ראה ס' חסרונות הש"ס).
- 8. אף שדוגמא זו שנוי" בגמרא שם לפני "עין כל עין קוץ".
- 9. פרשתנו יב, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.
- לקוטי שיחות 135 מאותו ספר תמורה כח, א ואילך · ע"ז מו, ב
- שולחן ערוך יג תמורה כח, א · ע"ז מו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יא דיני חוטי הציצית תמורה כח, א · ע"ז מו, ב
- לקוטי שיחות 251 מאותו ספר תמורה כח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו. תמורה כח, ב
- אגרות קודש שס ע"ז מה, א
- לקוטי שיחות 69 מאותו ספר ע"ז מה, א
- לקוטי שיחות 96 מאותו ספר ע"ז מה, א
- לקוטי שיחות 514 מאותו ספר ע"ז מה, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>סדר הגדה</h2> ע"ז מה, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח <h2>מגיד</h2> ע"ז, מ"ה, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר הגדה ע"ז מה, א
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד ע"ז מ"ה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמט דברים הפוסלים בארבעת המינים ע"ז מה, ב
- אגרות קודש ב'תתקעה ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 15 מאותו ספר ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 342 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 101 מאותו ספר ע"ז מו, רע"א
- לקוטי שיחות 252 מאותו ספר ע"ז מו, א
- לקוטי שיחות 136 מאותו ספר ע"ז מו, סע"א
- תורת שמואל סב ע"ז מו, א
- תורת שמואל רעז ע"ז מו, א
- ספר המאמרים ח ע"ז מו, א