13
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הקיים אצל כל יהודי בפנימיות, כ,תורה" הידועה של אדמו"ר הזקן%: יהודי אינו רוצה ואינו יכול להינתק מאלקות.
ח. ההסבר לכ:'נו? ,,אדם" בענין הקרבנות
לפי זה מובן גם מדוע מכנה כאן התורה את בני ישראל בשם ,,אדם (כי יקריב מכם", מבני ישראל** שאליהם נאמרו הדברים): התואר ,,אדם" הוא על שם ,אדמה** לעליון" - הנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממשל, והקיימת אצל ,כל איש ישראלי אחד
ויקרא ב שיחות 156
צדיק ואחד רשע"*, ואשר משום כך קיימים אצל כל יהודי נדיבות הלב והרצון להתקרב לאלקות.
זהו הטעם, לפי ,יינה של תורה", לכך שרש"י מפרש ,אדם" - ,למה נאמר? - מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכל היה שלו אף אתם לא תקריבו מן הגזל", כי, לכאורה, אין מובן: מוצאים בגמרא% שמיעוט הקרבה מן הגזל נלמד מן המילה ,מכם", ומדוע לומד זאת רש"י מן המילה ,אדם", שזהו רק רמז - ,מה אדם הראשון..."?
ההסבר לכך הוא:
אצל אדם הראשון ,הכל היה שלו" רק בתחילת בריאתו, בהיותו בגן-עדן לפני חטא עץ הדעת*, וזהו הרמז בפירוש רש"י: הענין של ,אדם" -
הערות
- 9. ראה היום יום ע' עג. ובכ"מ.
- 0. כפשוטו של מקרא - משא"כ נכרים. וגם ע"ד ההלכה (תו"כ כאן) הרי ממשיך שזהו לכפר על עשה כו' כנ"ל. וראה מנחות עג, ב (ובכ"מ) דמכתוב אחר מרבינן גם נכרים. וראה תו"כ כאן אדם לרבות גרים (והאריך בפי' המלבי"ם). ואכ"מ. וראה לקו"ש שם ע' 5 ואילך.
- 40. ל' הכתוב - ישעי' יד, יד.
- 1. של"ה חלק תושב"כ פ' וישב דרוש צאן יוסף בסופו (שא, ב). ובכ"מ. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ועוד.
- 2. תניא רפ"ב.
- 3. לכאורה י"ל דכך נברא. אבל ע"י בחירתו אפ"ל אח"כ באופן דלבי חלל בקרבי שאין לו יצה"ר (כדלעיל בפ"א) או להיפך שאין לו חלק באלקי ישראל (אגה"ת פ"ד ואילך. אגה"ק ס"ז. וראה ג"כ תניא ספל"ב). ויותר נ"ל שכך הוא תמיד, וכדמוכח מטעם הרמב"ם (שם) בהפס"ד דגט מעושה כשר שזהו גם בנוגע לאלו שאין להם חלק כו', ואע"פ שחטא ישראל הוא הנאמר בעכן (סנהדרין מד, רע"א). ובלבי חלל בקרבי - ה"ז רק שאין לו יצר כו' (ע"ד מש"נ יצר לב האדם גו') אבל מציאותו באופן דהרוג = יש לו. - ולהעיר מסוכה (נב, רע"א): וספדו כו' על יצה"ר שנהרג.
- 4. תניא פ"א. וי"ל שזהו הדיוק כאן ,אחד" ,ואחד", ובכלל - לאחר אומרו ,,דלכל איש ישראל" מאי קמ"ל ב,אחד צדיק ואחד רשע"? וי"ל דקמ"ל דהן צדיק והן רשע הם (לאמתתם) בדרגת ,אחד".
- 8. וע"ד פי' הידוע במחז"ל (הגש"פ): אחד חכם ואחד כו' (ספר השיחות תש"ג ע' 74).
- 5. סוכה ל, רע"א. וראה תוס' שם ד"ה כי.
- 6. כ"ה ע"פ תנחומא (צו א) ,,שלא הי' (אדם) גוזל מאחרים שהוא הי יחידי בעולם" - ואדם הי' יחידי רק לפני החטא - וגם אז הרי ביום שנברא אדם נבראה חוה (פרש"י בראשית א, כז). ובו ביום נולדו קין והבל ובנות כו' (פרש"י שם ד, א. ושם: קודם שחטא ונטרד מג"ע) - ראה בכ"ז לקו"ש שם (ע' 677).
- 11. ואף לפמשנ"ת בלקו"ש שם, שכוונת רש"י ב',הכל הי' שלו" משמע שזהו במשך כל ימי חייו, והטעם כי כשנברא נעשה הכל שלו ואח"כ שוב לא פקע קנינו, עיי"ש - בכ"ז ,הכל הי' שלו" כפשוטו, הי' רק כשהי" יחידי, שהרי קין והבל הי' להם שדה וצאן וכו' (שם, ב). ובפשטות זה ע"י שאדה"ר נתן כ"ז לבניו וכו' במתנה. ראה בכ"ז בלקו"ש שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות 72 מאותו ספר מנחות עג, ב
- לקוטי שיחות 136 מאותו ספר מנחות עג, ב
- לקוטי שיחות 222 מאותו ספר מנחות עג, א
- לקוטי שיחות 3 מאותו ספר מנחות עג, ב
- לקוטי שיחות 24 מאותו ספר שם עג, סע"ב
- לקוטי שיחות 127 מאותו ספר מנחות עג, א
- לקוטי שיחות 89 מאותו ספר סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות 215 מאותו ספר סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות 309 מאותו ספר סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות 130 מאותו ספר סוכה ל. ב
- שולחן ערוך יא סוכה ל, ב
- שולחן ערוך כג סוכה ל, ב
- שולחן ערוך (ג) סוכה ל, א
- שולחן ערוך (ד) סוכה ל, א
- שולחן ערוך (א) סוכה ל, רע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תנד באיזו מצה אינו יוצא ידי חובתו סוכה ל, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל סוכה, כי:
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג סוכה ל, ריש ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יא דיני חוטי הציצית סוכה דף ל