28

בתקופת בית ראשון היו ישראל צריכים להיות בעיקר בבחינת "צדיקים"'?, אשר "ממשיכים" אלקות מלמעלה למטה, וכיון שהיתה זו המשכה "מלמעלה", לא היתה קשורה כל כך אל ה"מטה", ולפיכך ייתכן בה הפסק.

בתקופת בית שני, שלאחר הבית הראשון ולאחר התיקון על החורבן2, היו ישראל בדרגת בעלי תשובה, שמהותהי? היא זיכוך ועליית המטה.

1) ולכן בנין והתחלת ביהמ"ק הא' הי' בזמן דקיימא סיהרא באשלמותי', בזמן שלמה (זח"א קב, א. וראה שמו"ר (פט"ו, כו) ובכ"מ).

2) ואף שהתיקון לא הי' אז בשלימות, שלא רק שלא הי' אז הגילוי כבבית ראשון (ראה יומא כא, ב), אלא שגם ענין הגלות לא נתבטל לגמרי "כי היו מלכי עו"כ מושלים עליהם", וגם ברוחניות לא היתה אז חירות אמיתית שלכן הוצרכו אז ל"כמה גזירות וסייגים (בכדי) שלא תהי' יניקת החיצונים" (לקו"ת ר"ה נז, ג), מ"מ, הרי

(א) בפרטים אלו שנתתקנו בבית שני, מכיון שהיו לאחרי החורבן והתיקון כו' ומצד עבודת המטה, יש בהם מעלה לגבי כמו שהיו בבית ראשון (וע"ד המעלה שבהעבודה דיחו"ת לגבי העבודה דיחו"ע אף ש"א"א להיות ביטול הישות לגמרי" (קונט' עה"ח פ"ט), כי ע"י עבודה זו דוקא נעשה בירור הגוף ונה"ב (קונט' עה"ח שם. ובכ"מ)) וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 182 ואילך.

(ב) ע"י הגזירות והסייגים נמשך אור נעלה יותר (ראה לקו"ת מטות פה, א. המשך תרס"ו ע' פט. ועוד) וראה הערה הבאה.

3) שגם בהם - ב' קצוות אלו: מצד אחד, רוב הבע"ת [מלבד אלו שהגיעו לבחי' תשו"ע - ראה המשך ר"ה תש"ה ספט"ז] צריכים שמירה יתירה ולומר אי אפשי (לקו"ת ואתחנן ט, ד), בדוגמת הסייגים שבבית שני; אבל ע"י שמירה זו גופא, מתרחקים מן הרע גם מצד חומר הגוף ונה"ב השייך לחטא, ו"מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד).

4) ולכן בנין והתחלת ביהמ"ק הב' הי' בזמן

דברים ג שיחות 29

לפיכך קשור הבית השני אל העולם?. ומשום כך נאמר "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", שהבית השני היה קיים בעולם זמן רב יותר"? מאשר הבית הראשון?.

אך בכל זאת, כיון שה"עולם" הוא מדוד ומוגבלי<, הרי גם הבית השני היה קיים באופן של מדידה והגבלה.

וזהו החידוש של הבית השלישי, שכיון שמהותו היא התאחדות ה"מעלה" וה"מטה" ביחדי, לפיכך הוא יתקיים

ממשלת כורש ונתן נפקתא לבנינו וכו' (עזרא \, ד. וראה ג"כ ר"ה ד, א).

5 להעיר מרמב"ם הל' ביהב"ח ספ"ו - נתבאר בארוכה בהתוועדות דשמחת בית השואבה תשכ"ד (לקמן ע' 70 ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 101 ואילך). ואכ"מ.

6 ראה לקו"ת ויקרא ב, ריש ע"ד: "אזי יהי' דבר המתקיים .. שע"י בירור נה"ב נמשך .. בחי' כי לא אדם". ולכאורה הכוונה שם, שהטעם מה שבחי' אתעדל"ת יש לה קיום יותר, היא [לא רק שע"י העבודה, נעשה האדם כלי להאור, אלא] גם, מצד מעלת בחי" האור הנמשך על ידה (ראה לעיל הערה 20) בחי' "לא אדם" שאין שייך בו שינויים (ראה תו"א עב, ג. ובכ"מ).

ועפ"ז יש לומר, שגם באריכות השנים דבית שני - ב' טעמים אלו. ולהעיר מאוה"ת ש"ש ע' א'תקכז.

7) חגי ב, ט. ב"ב ג, סע"א ואילך. וראה הערה הבאה.

8 ראה שעהיוה"א פ"ז (פב, א).

9) שהרי העילוי דלעתיד הוא שאז יהי" "כדין וכדין" - ראה לקו"ת ד"ה ושמתי כדכד. לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 211 ואילך. ועוד.

וע"פ המבואר בלקו"ש ח"ח ע' 27 (הערה השני' להערה 42) ש"עיקר המעלה הוא זיכוך המטה, אלא שתכלית השלימות שבזה הוא ש"המטה" יתעלה ב"כב עד שיהי' בו גם ענין ה"אור" של העליון"* =