42

00 לקוטי

ובהתאם לכך הם קובעים את הסייגים והגבולות כהרחקה מן העבירה. אך ההלכות הנלמדות מן הדיוק בלשון הכתובה בספר וכדומה, שאינן נקבעות כסייג = לתורה, הן שייכות לתואר

,סופרים", המדייקים בלימוד ב,ספר התורה הזה".

ולכן: לגבי איסור תחומין - ,אלפיים אמה של תחום שבת" - אומר רש"י שהוא ,מדברי סופרים", כי לדעת רש"י איסור זה אינו מפני סייג וגדר, שהרי אף אם הולכים מרחק רב ביום השבת, אין בכך, לפי הפשט', איסור מפורש מן התורה. זוהי הלכה נוספת הנלמדת מן הדיוק בלשון הפסוקים'*.

לחכמים היודעים להבין על איזהו להטיל ההיתר בו'.

4) ע"ד ההלכה יש דיעות דאף שאלפים אמה הוא רק איסור דרבנן, יש תחומין מה"ת בי"ב מיל (רמב"ם הל' שבת פכ"ז ה"א. ועוד). אבל מפרש"י בשלח שם מוכח, דע"ד הפשט אין חילוק בין אלפים אמה לי"ב מיל (ראה מסקנת הרא"ם בשלח שם, ודלא כמ"ש בס' זכרון על פרש"י שם), ואין לומר שאלפים אמה הוא סייג לי"ב מיל.

5 ואין להקשות מלשון רש"י (תשא לד, כו) גבי בשר עוף בחלב ,שאין איסורו .. אלא מדברי סופרים" אף שלכאורה הוא סייג לבשר בהמה בחלב (ראה רמב"ם הל' ממרים ספ"ב) - כי בפרש"י אין לומר שהאיסור דעוף הוא משום סייג, כי א"כ חי הי' צ"ל אסור בודאי, וברש"י ראה (יד, כא) לא פירש כן (כמו שפי' בתשא שם לענין עוף).

[והטעם יש לומר: בהג' פעמים שבהם נאמר האיסור דבשר בחלב, מדשתק רש"י* משמע דס"ל

*) במפרשי רש"י תשא שם, שכוונת רש"י ,,אזהרה

צו ב

ולעומת זאת, בענין של ,ד' אמות ליוצא חוץ לתחום" אומר רש"י ,מכאן סמכו חכמים" - כי* ההיתר של ,ד'

שרק ,בחלב אמו" אסור (ובפרט שפעמיים (תשא שם. משפטים כג, יט) פירש דגדי לאו דוקא)**. וא"כ אא"פ לומר שהאיסור דעוף ,שאין לו חלב אם" (רש"י תשא שם) הוא סייג להאיסור ד,גדי בחלב אמו"].

והאיסור דעוף (מד"ס) מרומו בקרא (כנ"ל הערה 22) ולכן שייך ל,סופרים". ואכ"מ.

6 וע"ד משנ"ת בל' רש"י (שמקדים לפני

לבשר בחלב" היא - דכל חלב אסור, לאו דוקא ,,בחלב אמו" (וראה שוה"ג שלאח"ז). אבל ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ור ע' 212 הערה 2.

**) במפרשי רש"י תשא שם (וראה גם לקו"ש שם ע' 158 הערה 39 ע' 214 ואילך. ע' 218) שגם לפרש"י האיסור הוא בכל חלב, ולכן הוזקק רש"י (תשא שם) ללימוד למעט בשר עוף - ,פרט לעוף שאין לד חלב אם".

אבל לכאורה, א"כ הו"ל לרש"י לכתוב כן בהדיא. ע"ד שמפרש ד,גדי" לאו דוקא. ומ"ש רש"י ופרט לעוף כו'" אפשר לפרש שאינו לימוד ומיעוט. כ"א דמכיון שהאיסור הוא רק ,,בחלב אמו" בדרך ממילא נשלל עוף.

[ומה שלא כתב זה לעיל פ' משפטים (שם) - כי בפ' משפטים נתמעט עוף מ;,גדי", דרק ,עגל וכבש" (מין בהמה) נכלל ב,גדי" (ראה לקו"ש שם ע' 158 והערה 39. שם ס"ע 214 ואילך); משא"כ בפ' תשא שהאיסור הוא בכל בשר (כלשון רש"י ,אזהרה לבשר". וראה בארוכה לקו"ש שם, ₪,גדי" הוא שם המושאל ל,,בשר" בכלל. ע"ש). הוצרך לשלול עוף מפני ,שאין לד חלב אם".

ועוד י"ל: בפעם הא' י"ל דמ"ש ,,בחלב אמו" הוא לפי ₪,דיבר הכתוב בהווה" (כמ"ש הרמב"ם הל' מאכלות אסורות פ"ג ה"ט. ובפרט ע"פ מ"ש ברשב"ם וראב"ע משפטים שם, שכן נהגו בפועל. וראה בארוכה לקו"₪ שם ע' 218 ואילך); אבל כיון שנשנה ג"פ באותו הלשון ממש - ה"ז לעכב)].