88
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10 לקוטי
יתברך, כי הציווי עליהן נובע מ"אנכי ? הוי' אלקיך", ולפיכך (ב) הן קובעות את קדושת המצוה בדברים הגשמיים שבהם מקיימים את המצוות, כך שהקדושה נשארת בהם בפנימיות ובגלוי גם לאחר קיום המצוה.
- בכל זאת, "מעשה אבות סימן לבנים"\:, שהכוח שיש לנו בקיום המצוות לאחר מתן תורה נובע מהמצוות שקיימו האבות לפני מתן תורה. וכדי שהמצוות שקיימו האבות יהיו קשורות למצוות שלאחר מתן תורה, היתה צריכה להיות לפחות מצוה אחת של האבות שהיא דומה למצוות שלאחר מתן תורה, וזוהי מצות מילה,
אשר (א) עליה נצטווה אברהם על ידי הקדוש-ברוך-הוא<, ולפיכך (ב)
כ' מריחשון
קדושת המצוה, אף לפני מתן תורה, נשארה בדבר הגשמי גם לאחר קיום המצוה?,
והיא קישרה בין כל שאר המצוות שקיימו האבות לבין המצוות שלאחר מתן תורה, כך ש"מעשה אבות" יהיה "סימן לבנים"5.
הערות
- 0. דלא אתפס בשם ולא אתרמיז בשום אות וקוצא כלל כו' (לקו"ת פנחס פ, ב).
- 1. ראה בהמצויין לעיל ע' 71 הערה 25.
- 2. אבל לא בשוה ממש (ראה להלן הערות 3. כי ענין "העליונים ירדו לתחתונים" - המשכת העצמות - "והתחתונים יעלו לעליונים" - זיכוך גשמיות העולם ע"י המצות - נתחדש רק בשעת מ"ת (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו).
- 4. וזהו מה שאמרו (שיר השירים רבה שם) "כל המצות שעשו לפניך האבות (דמשמע שכולל גם מצות מילה) ריחות היו", אשר גדרי הריח הם (ראה לקו"ש ח"ח ע' 59 ואילך ובהמצויין שם): (א) רק התפשטות, (ב) אין לו קיום.
- 5. ולכן גם קיום מצות מילה "אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול" (פיה"מ להרמב"ם חולין ספ"ז).
- 3. אלא שמכל מקום, הציווי אינו מבחי" "אנכי הו" אלקיך" כהמצות שלאחרי מ"ת. ולהעיר מלקוטי תורה להאריז"ל ר"פ לך ומשנ"ת בזה באוה"ת פ' ח"ש עה"פ וה' ברך את אברהם. בית
- 7. האוצר - להרר"י ענגיל - בתחלתו די"ל דהתחלת נתינת התורה הי' מאברהם כו'. ואכ"מ.
- 4. כדמוכח ממה שאמר אברהם לאליעזר שים נא ידך תחת ירכי - שבועה בנקיטת חפץ (שבועות לח, ב. וראה לקו"ש ח"א [המתורגם] שם ע' 35. ח"ג [המתורגם] ע' 13).
- 9. אלא שמ"מ, לא הייתה הקדושה כמו שהיא לאחרי מ"ת, כיון שעדיין לא נאמר אנכי ה"א גו', ושמי הו" (ג"כ) לא נודעתי להם. ובכללות - עדיין לא בטלה הגזירה דעליונים לא ירדו למטה. ולהעיר א) מ"אין למדין מקודם מ"ת" (לכמה מפרשים גם לא מהמצות שנצטוו אז) - ירוש' מו"ק פ"ג ה"ה (וראה בית האוצר בתחלתו. אנציקלופדיא תלמודית מע' זו). ב) גם לאחר מ"ת - החפץ שנוקט אין צ"ל ס"ת דוקא שקדושתו חמורה כ"א אפ"ל גם תפלין כו' (שבועות שם), ועפ"ז יובן יותר מה שהמצות דאבות - אף שנקראו ריחות - ג"כ נחשבת נקיטת חפץ.
- 5. עפ"י מ"ש בפנים יומתק לשון הרמב"ם שם שמסיים "שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה" = (דלכאורה, מה מקום להזכיר שנמול כא"א והרי אנו מלין רק מפני הציווי למשה רבינו, אלא) - כי מעשה אבות (מילת א"א) היא הנתינת כח על המצות (מילה) דלאחרי מ"ת, ובמיוחד מצות מילה דאברהם, שהיא המקשרת את כללות "מעשה אבות" שיהיו "סימן (ונתינת כח) לבנים", כבפנים. וראה (עוד ביאור) לקו"ש חלק יו"ד ע' 47 הערה 9. חלק ל!, ע' 55 ואילך.
- 11. ומה שגם גבי איסור אבמה"ח כותב הרמב"ם שם "שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמה"ח".
- 12. - אף שרק "מעשה אבות סימן לבנים" [ודוחק לומר שכוונת הרמב"ם ב"שיתקיים" קאי על איסור אבמה"ח שקיימו האבות. ובפרט שצ"ע אם קיום איסור זה של האבות הוא סימן ונתינת כח לבנים
מצוטט ב־8 עמודים
- לקוטי שיחות 49 לקו"ש ח"ה ע' 88
- לקוטי שיחות 135 לקו"ש ח"ה ע' 88
- תורת מנחם בס"ד. פורים ה'תשי"א* לקו"ש ח"ה ע' 88
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב לקו"ש ח"ה ע' 88
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב. לקו"ש ח"ה ע' 88
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל לקו"ש ח"ה ע' 88
- מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ שמות י"ט טבת ה'תשמ"ח לקו"ש ח"ה ע' 88
- מאמרים מלוקטים בס"ד. פורים ה'תשי"א לקו"ש ח"ה ע' 88
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות 37 מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות 759 מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות 79 מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות 317 מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות 212 מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות 129 מאותו ספר שבועות לח, סע"ב
- לקוטי שיחות 96 מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות 98 מאותו ספר שבועות לח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז. שבועות לח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה שבועות לח, ב