59

0" לקוטי ושני ענינים אלו כרוכים זה בזה: כדי להשפיע בגשמיות יש צורך בכוח ה"עצמות".

אך במתן תורה חלו חידושים בשני תחומים אלו: (א) "העליונים ירדו

לתחתונים"* = כוח ה"עצמות" נמשך כאן למטה, ואיפשר*, = שב) "והתחתונים יעלו לעליונים"י

שהדברים הגשמיים יזדככו ואף

יתקדשו על ידי שמקיימים בהם מצוה, וקדושה זו תישאר בהם בפנימיות ובגלוי גם לאחר קיום המצוה.

יב. החידוש של מתן תורה ניכר במצות השבת

חידוש זה במצוות שלאחר מתן תורה, הן לגבי הדרגה הנעלית שממנה הגיעו המצוות במתן תורה, והן לגבי החדרת קדושת המצוות בדברים הגשמיים - בולט במיוחד במצות השבת:

(א) השבת כשלעצמה, אף לפני מתן תורה, היא דרגה הנעלית מהבריאה, כי בשבת היתה שביתה ממלאכת הבריאה. ולכן נמשכת בשבת לישראל "אהבה פשוטה שלמעלה מן השכל", שמעל לאהבה שבימות החול, שעל-פי שכל, אשר באה על ידי עבודה ויגיעה".

נשא ג

(ב) האהבה הנמשכת בשבת משפיעה על הנפש הבהמית, שתיהפך לקדושה. ולכן השבת היא בבחינת "בטל רצונך מפני רצונו"* - מתבטלים רצונותיה של הנפש הבהמית - שלא כבששת ימי המעשה, אשר אז רק "עשה רצונו כרצונך"**, עשיה מלשון* כפיה*.

וכיון שבשבת ניכרת המעלה בשני תחומים אלו: הן מבחינת ה"עליונים" - אשר בשבת מאיר אור הנעלה מכפי שאפשר להגיע על ידי עבודת הנבראים, והן מבחינת ה"תחתונים" = שבשבת גם הנפש הבהמית% נהפכת לקדושה,

לכן במצות השבת בולט החידוש בציווי שבמתן תורה לעומת הציווי שניתן לפני כן במרה - שגם בענין זה היה חידוש על ידי מתן תורה. כי גם דרגת השבת אינה מגיעה לחידוש שנוסף במתן תורה, כאשר "העליונים ירדו לתחתונים והתחתונים יעלו לעליונים".

. "שא את ראש בני גרשון"

חידוש זה שנוצר במתן תורה אפילו בשבת, "נמשך" בשבת הראשונה