47

אמנם כל זה הוא בענין התלוי בהבנתו והרגשתו של האדם ובעבודתו, שבכדי שיוכל להתגבר בכחות שלו על הקשיים והמניעות בענין זה -- כשיודע וכשמרגיש שכבר קדמהו בזה ה,ראשון" (ובפרט כשהוא אביו) ופתח את הצינור ,עבורו ועבור כל בנ"י" ה"ז מסייע לו בעבודתו הוא. אבל כשהנידון הוא בענין שאינו קשור בידיעתו ופעולתו, כ"א בפעולה הנעשית בגופו בלי הכשרה והכנה מצדו -- ובפרט בתינוק שאין בו שום שליטה והשפעה של כחותיו הרוחניים - הרי לא יתן ולא יועיל לו מאומה מה שהדבר כבר נעשה לפניו; וא"כ הרי במובן זה אין הפרש בינו ולבין ה,ראשון" -- בפעולה זו הרי הוא ,ראשון", כי אין לו סיוע מהבא לפניו.

ובאמת שכן הוא גם בגדול (וגר) המקיים מצות מילה -- אף שכבר יש לו דעת והרגש וכו -- דלהיות שכל עיקרה של מצות מילה הוא להכניס את הבשר הגשמי ממש (ע"י פעולה גשמית) בברית עם הקב"ה. וכפי ש* נתבאר לעיל בארוכה, הרי מובן שבפעולת הברית עצמה אינו פועל אותו העזר והסיוע הבא דרך הכחות הרוחניים ופועל בהם וע"י (היינו שנתינת הכוח הבא מהראשון (ואפילו זו הבאה בתור סגולה כירושה) שייכת רק בההכנה וההכשרה הרוחנית ליכנס ב" ברית המילה, אבל לא בהפעלת והטבעת הברית בגשם הגוף). ולפי*ז הרי כל אחד ואחד המקיים מצות ברי"מ, בין קטן ובין גדול הריהו בבחח" ראשון במובן זה.

ובזה יובן מה שאנו אומרים ,להכניסו בבריתו של א*א": כי ענינו ומעלתו של א'א הוא בזה שה" הד

לך לךג

ד4

ראשון, כנ"ל, ומכיון שכל אחד מבנ"י המקיים מצוה זו הריהו ג"כ בבחי" ,ראשון", א"כ הוא נכנס <בבריתו של א"א" ממש *.

ו לפי הג"ל יתבאר ענין נוסף ה" דורש ביאור: מדוע קשור ענין הברי"מ בדבר הגורם ,צערא דינוקא"'"י! ובפרט -- שהשמחה הוא עיקר בעבודת ה' -- וכמ"ש :3 ,עבדו את ה' בשמחה* **, וא'כ למה נצטווינו מהקב"ה לעשות מצוה גדולה וחמורה זו יי דוקא באופן של צער -- היפך ענין השמחה?

ואף שזה שפעולת המילה גוּרמת צער הוא לפי שכן הוא טבע הגוף בכל פעולות כיו"ב -- אמנם מכיון שכל עניגי העולם הם מדוייקים ומ" כוונים כפי שענינים אלו הם למעלה בשרשם (כיון .שנשתלשלו מהם"**)

ומכ"ש בענין של מצוה -- הרי מובן

9) ע"פ מ"ש בפנים יומתק המשך לשון הרמב"ם בפיה"מ שם: ,שנמול כמו שמל אברהם אינו ע"ה* -- (דלכאורה, מה מקום להדגיש שנמול כא"א והרי אגו מלין רק מפני הציחי למשה רבינו כתחלת לי הרמב"ם שם) -- כי הברי"מ שלנו היא ג"כ בבח" ראשון ,כמו שמל א"א ע"ה". וראה לקו"ש ח"ה ע' 89 הערה 25.

0) כתובות ח, א. ועד שי"א (אבודרהם בוכות שער ג. הגהמ"י מילה פ"ג ה"ג בשם ""מ, ועִי' תוס' סוכה מו, א ד"ה העושה) שמטעם זה אין מברכין שהחיינו במצות מילה,

1) תהלים קב, ב וראה רמב"ם סוף הלכות לולב,

2) ובכללות -- אדרבא מצות מילה .קבלו עֶליהם בשמחה" ובשמחה גשמיית -- ,שעושין משתה* (שבת קל, א. ובז פרש"י)

3 ראה רמב"ם סוף הל' מילה,

4) ראה תניא רפ"ג, וראה בהנסמן לעיל פ' 8 הערה 14.