49

היו, אבל אנו שמן תורק שמך כו'", שב"ריח" ישנם שני ענינים: א) אינו אלא התפשטות הדבר ואינו חלק מעצם הדבר (שלכן ע"י הריח לא נחסר כלום מהדבר), ב) כעבור משך זמן נכלה הריח. ועד"ז נמשלו המצוות שקיימו האבות ל"ריח", כי א) לא הי' בהם כח הבורא כמו במצוות שלאחרי מ"ת, כי קיומן הי' בכח עצמם, ב) לא הי' בהם הכח לקבוע באופן נצחי קדושת המצות בהדברים הגשמיים שבהם נעשו המצות.

ומזה מובן גם במצות מילה, שאף שהי' ע"ז ציווי דהיינו (גם) נתינת כח מלמעלה, מ"מ, כיון שהי' לפני ביטול הגזירה דעליונים לא ירדו לתחתונים, לא הי' בקיומה קודם מ"ת אותו התוקף של המצוות שלאחרי מ"ת, שנצטוינו³⁸ ע"י "אנכי ה' אלקיך", אנכי³⁹ מי שאנכי⁴⁰.

ו. עפ"ז יש לבאר ב' לשונות שמצינו במדרשים בענין ברית מילה:

בב"ר⁴¹ איתא "א"ר לוי לעת"ל אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה ואותן שחטאו יותר מדאי מה עושה להם מעביר את הערלה וכו' ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם כו'", ובשמו"ר⁴² איתא "שאין ישראל המהולים יורדין לגיהנם אמר ר' ברכי' כדי שלא יהיו המינים ורשעי ישראל אומרים הואיל ואנו מהולין אין אנו יורדין לגיהנם מה הקב"ה עושה משלח מלאך ומושך ערלתן והם יורדין לגיהנם שנאמר כו'".

ויש לעיין בזה: כיון שאאע"ה "אינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה (לגיהנם)", ו"אין ישראלים המהולים יורדין לגיהנם", מדוע יורדים אלו "שחטאו יותר מדאי" (וכיו"ב) לגיהנם?

גם יש להבין החילוק בין שני המדרשים, שבב"ר איתא שאברהם אבינו עצמו מעביר את הערלה כו' ונותנה עליהם, ובשמו"ר איתא שמלאך מושך ערלתן כו'⁴³.

ועכצ"ל שמעשיהם גרמו להם שיופקע מהם שם "מהול", אלא שבזה יש שני אופנים. דכאשר "חטאו יותר מדאי", פירושו הפרת הברית שלהם עם הקב"ה, ולכן כלפי אברהם אבינו ובריתו הוא בגדר "ערל" שהוא שייך לגיהנם, ולכן אברהם "מעביר את הערלה כו' ונותנה עליהם", היינו שמצד "אברהם" הם בגדר "ערלים". אמנם בשמו"ר שם קאי כלפי בריתו של הקב"ה, שמצד זה גם מי שחטא "יותר מדאי" לא מקרי מיפר הברית, ולא נעשה ערל ממש, אלא רק "מינים ורשעי ישראל" שהם כמומרים ר"ל, עליהם יש מקום לומר שהם כערלים [ועוד זאת, מדברי המדרש מובן, שגם הם אינם בגדר "ערלים" ממש (שלכן אין המלאך מביא ערלה ועושה אותם לערלים ממש, אלא מושך ערלתן, שע"פ הלכה אינו בגדר דהפר ברית ממש⁴⁴), אלא "כדי שלא יהיו המינים ורשעי ישראל אומרים הואיל ואנו מהולין אין אנו יורדין לגיהנם", היינו שאין זה אלא כדי לבטל אמירתן והוראת היתר לאנ