ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א763

763

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הזקן, שתחילת כניסת נפש הקדושה באדם היא על ידי מצות מילה.

גם קודם המילה, ואפילו טרם שנולד, יש כבר לנשמה קשר עם הגוף, כדברי הגמרא' על תינוק במעי אמו: "ונר דלוק על ראשו וכו'"* ו"משביעין אותו תהי צדיק וכו" - משביעים הנשמה על התנהגותה בתוך הגוף לכשיולד, שמזה נראה, שכבר אז יש לנשמה קשר עם הגוף. אלא שקשר זה אינו אלא קשר מקיף, כהלשון "ונר דלוק לו על ראשו", הנשמה מאירה מעליו. ואילו "כניסת נפש דקדושה", בגוף בפנימיות נפעל בעת המילה.

ט. ב' ענינים אלו האמורים לעיל, שמצות מילה צריכה לפעול - שהאדם יהא מהול ושלא יהיה ערל מתבטאים גם בב' סוגי שכר המצוה:5

השכר ל"ועשה טוב" (מהול) הוא מה שהוא "בא לעולם הבא" (כאמור לעיל); והשכר ל"סור מרע" (אינו ערל) הוא מה שחז"ל אומרים*, שאברהם אבינו יושב על פתח גיהנום, ומוציא משם כל אדם שאינו ערללי.

לך-לך שיחות 17

וסוף כל סוף בזכות המצוה גם נגאל משעבוד מלכויות (ששעבוד מלכויות הוא אותו ענין הגיהנום*', וכמאמר רו"לי: הבט לברית גו' אף על פי שאין לישראל מעשים טובים הקב"ה גואלן בזכות המילה, בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

(משיחת י"ט כסלו תשכ"ב)

2-ל 5)

הערות

3. נדה ל, ב.
4. ראה לקו"ת דברים יח, ג. (ועייג"כ במאמרים המצויינים שם).
5. ראה תניא פל"ט: שכר מצוה מצוה פ"' שמשכרה נדע מהותה.
6. עירובין יט, א. ב"ר פמ"ח, ח.
7. אין להקשות ממה שאיתא בגמרא שם: בר
6. מישראל שבא על בת עכו"ם דמשכה ערלתו כו', אף שגם משוך אינו ערל (כנ"ל סעי' ה') ורק שאינו מהול - כי מכיון דהמושך ערלתו מיפר בריתו של אברהם אבינו - אין אברהם אבינו "מסיק להו כו'". (וע"ד שעל כרת דיוהכ"פ - אין יוהכ"פ עיצומו מכפר, גם לדעת רבי (כריתות ז, א). ואף דיו"כ, גם כשאינו מתענה, מכפר (לדעת רבי) אעבירות דכל השנה - הרי גם בנדו"ד, המדובר לא בסתם עבירות ועונשין, כ"א רק (בדוגמת קדושת וכרת דיו"כ, היינו) בזה שדוקא מצות מילה מצלת, היינו מהעונש דירידת גיהינם, שבזה - מושך כו' אינה מצילתו). ועפי"ז יומתק השינוי במרז"ל בענין זה בעירובין, ב"ר, ושמ"ר פי"ט, ח (ועד"ז תנחומא ס"פ לך): בשמ"ר המדבר בהבטחת הקב"ה שאין ישראל מהולים. יורדים לגיהינם, מספיק שמלאך מושך ערלת החוטא (אף שאז החוטא אינו מיפר בריתו של א"א, ערל אינו - אבל סו"ס אינו מהול). בעירובין דקאי דאברהם אבינו מסיק, אין הנ"ל יכול למנוע זה (כיון דלא היפר החוטא הברית). בב"ר באותן שחטאו הרבה (אבל לא באו על עכו"ם, שבעירובין) ואברהם אבינו יושב כו' אין מספיק שימשוך ערלתן (כבשמ"ר), כ"א מביא ערלה ממש שאז ה"ה ערל כו'. ודלא כבעירובין שמדייק רש"י "כמי שאינו נימול". ולא - ערל. וכנ"ל דעת הרמב"ם, ודו"ק. ואכ"מ.
8. כמאמר רז"ל (ב"ר פמ"ד, כא. ונתבאר בתו"א ד"ה מים רבים בפ' נח) שבחר לו אברהם אבינו שעבוד נגד גיהינם.
9. אגדת בראשית פ' יז.

מצוטט ב־7 עמודים

שולחן ערוך ב לקו"ש ח"ג ע' 763
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ד דיני נטילת ידים לקוטי שיחות ח"ג ע' 763
אגרות קודש ח'תתקא לקו"ש ח"ג ע' 763
לקוטי שיחות 232 לקו"ש ח"ג ע' 763
לקוטי שיחות 49 לקו"ש ח"ג ע' 764
לקוטי שיחות 250 לקו"ש ח"ג ע' 763
תורת מנחם בס"ד. שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג. לקו"ש ח"ג ע' 763

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.