ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז217

217

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מן הכרת :. ולא עוד -- אלא דלא מצינו בשום מקום דאם אינו מקריב קה"פ וסומך על זה שפסח שני יפטרנו -- לא יועיל לו.

ועפי"ז, מעלה בפסח שני על כללות ענין התשובה,. דהאומר אחטא ואשוב כו' אין מספיקים בידו לעשות תשובה [וי"א אשר זה דגם מה שלדעת רבי אשר עצומו של יום מכפר גם לשאינם שבים -- אכרת דיו"כ גופי' לא מכפר י, הוא לפי שאין קטיגור נעשה סניגור י], ופסח שני משלים ומתקן גם איסור כרת של אי הקרבת הפסח גופא.

ב. והנה הטעם מה שענין התשובה אַז <עס איז ניטאָ קיין פּאַרפאַלען* נרמז בענין הפסח דוקא אשר דוקא פסח יש לו תשלומין הוא לפי שיציאת מצרים היא לידתם של בני ישראל, כמבואר בנבואת יחזקאל.. ולכן רצה הקב"ה אשר כל אחד ואחד -- גם מי שהזיד בראשון -- יוכל לעשות את הפסח, כי באם יחסר לו ענין הלידה י, הרי יחסר אז כל מציאותו.

וגם בענין גאולת הרשעים שאינם רוצים ליגאל (ראה בהערה שלפ"ז) -- כן הוא, וכמו שדובר כמה פעמים (וראה בארוכה לקו"ש (כרך א') ע' 252) בפירוש ;אילו הי' שם לא הי' נגאל", שדוקא ,שם", במצרים (קודם מ"ת) לא הי' נגאל, אבל בגאולה העתידה (מכיון שעכשיו הוא כבר אחרי מ"ת), יגאלו כולם, גם אותם הרשעים שלא נגאלו ממצרים. וראה בכ"ז בארוכה לקו"ש חי"א שיחה א' לפ' שמות.

ד) בי כללות הענין דיצי"מ, קשור הוא עם ענין עשיית הפסח. ולכן כללות

הערות

2. רמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ב. (ואף דבסהמ"צ מ"ע גז כותב שלדעת ובי לא נפטר מחיוב כרת, עיין בביאור הריי"ף פערלא מ"ע נז (רמ, ג), שהרמבי"ם חזר בו).
2. ברש"י פסחים צג, א ד"ה תשלומין דראשון : ,חייב כרת על הראשון ואפילו עשה או" השני". ובצלייח שם, שרש"י ס"ל כן גם אליבא ורבי. אבל באור חדש שם, שרש"י כתב כן אליבא דר*נ דוקא, ולא אליבא דרבי
3. שבועות יג, א. כריתות ז, א.
6. ואה צפנת פענח -- להרגצובי -- הל' יבום פ"ד ה"כ.
5. וגם בַעִנין יצימ (השייך לפסח -- ראה להלן הערה 7) מצינו כן, שאותם הרשעים שלא היו רוצים לצאת ממצרים, מתו בשלשת ימי אפלה (שמו"ר פי"ד, ג. רשיי שמות יו"ד, כב) -- אף ששאר הרשעים, ואפילו עובדי ע"ז (ראה ילקוט ראובני שמות יד, כז. זח"ב קע, ב. תנחומא תשא יד) יצאו ממצרים (והרי הרצון לא לצאת ממצרים אינו בערך כלל לחטא ע"ז) -- כי הרצון לא לצאת ממצרים הוא בענין זה גופא ואין קטיגור נעשה > סניגור,
5. דוגמא לזה מצינו גם בענין .אחסא ואשוב", דאף שאין מספיקין בידו לעשות תשובה -- ,הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא* (אגה"ת פי"א (ק, ב). וראה תניא פכ"ה (לב, סע"א)), ואין קטיגור נעשה סניגור -- מ"מ, אם דחק כו' מקבלין תשובתו (אגה"ת שם). וראה לקו"ש (כרך ד') ע' 1153 הערה 16, שי"ל דתשובה דדחק היא נעלית יותר מיו"כ, ואפשר שעד"ז הוא גם בנוגע לפסה שני (ובאופן נעלה יותר, שלכן אין בזה מלכתחילה כל הענין ד,אין מספיקין").
6. יחזקאל טז. עיייש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.