ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבויקראשיחה ב8

8

ב. והוא בהקדם ביאור טעם החילוק בין עולה (הבאה על מ"ע¹⁵) לחטאת (הבאה על מל"ת), דגם אם עבר על כמה מ"ע מתכפר בעולה אחת¹⁶, משא"כ חטאת "על כל חטא וחטא בעי לאיתויי"¹⁷ (ובזה גופא — "על כל פעם ופעם"¹⁸).

ברש"י¹⁹ כ' הטעם שעולה מכפרת על כמה מ"ע, "שהרי לא חייב הכתוב להביאו שתחייב²⁰ על כל עשה ועשה אלא דורון בעלמא" — כדאיתא בגמ'²¹ "חטאת למה באה. . לפני עולה", כי היא (החטאת) כמו "פרקליט שנכנס" ("כאדם שסרח במלך וריצהו ע"י פרקליטין"²²), ועולה היא כמו הדורון, שלאחרי ש"ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו"²¹ (כ"שבא להקביל פניו מביא דורון בידיו"²²).

אבל לכאורה דורש הסברה — כיון ששלימות הכפרה ("שיתרצה לו לראות פני המלך"²³) לא באה אלא ע"י דורון זה, מדוע אין צורך בהבאת דורון בהמשך לכל כפרה וכפרה?

ואין לומר שזהו מפני שהאדם כבר עשה תשובה ונתכפר לו עונו לגמרי²⁴ (כמחז"ל²⁵ עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו) — שהרי גם חטאת לא מכפרת אלא על השבין²⁶, וכפסק הרמב"ם²⁷ ד"בעלי חטאות. . אין מתכפר להן בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים", וכמודגש גם במשל הנ"ל שחטאת היא כמו "פרקליט שנכנס", שזה יתכן רק לאחרי שהאדם מתחרט על מעשיו, אלא שכדי לרצות את המלך שימחול לו צריך לפרקליט. ומ"מ אמרינן, דאף שהאדם כבר עשה תשובה נכונה על כל חטא וחטא בפני עצמו, מ"מ צריך "פרקליט" בפני עצמו על כל חטא וחטא; ומדוע לענין "דורון" מספיק שיביא רק אחד על כמה מ"ע?

ויש לומר הביאור בזה:

בהגדרת "מצות התשובה מן התורה" —

הערות

15. תו"כ (ורש"י) פרשתנו א, ד.
16. זבחים ה, ב. ו, א ואילך. ז, ב.
17. שם ו, א.
18. ל' אדה"ז — תניא אגה"ת רפ"ג. וראה לקמן סעיף ד.
19. זבחים ו, א ד"ה כיון.
20. בשטמ"ק שם "שתחייבנו". וראה גם גירסת הב"ח שם.
21. זבחים ז, ב.
22. רש"י שם ד"ה עולה. וראה גם אגה"ת פ"ב.
23. ל' אדה"ז באגה"ת שם. ושם, ד"לשון מכפרת וכן מ"ש בתורה (פרשתנו שם) ונרצה לו לכפר עליו אין זו כפרת נפשו אלא לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו". וראה גירסת השטמ"ק בפרש"י שבהערה 19: דורון בעלמא הוא וכתיב ונרצה לו מלמד שנתרצה מכל להקב"ה (אבל בב"ח שם גירסא אחרת בפרש"י). וראה הערה הבאה. אבל בראב"ע, רמב"ן ועוד פרשתנו (א, ד) ד"ונרצה לו" פירושו כפרת העונש. וברמב"ן שם, שהיא כפרה חמורה יותר מכפרת החטאת, כי העולה "יכפר על המזידים שאינם רצויים לפניו", משא"כ חטאת באה על השוגג, ד"אע"פ שחטא, רצוי השם הוא". ואכ"מ.
24. כפרש"י זבחים ז, ב (ד"ה עולה): אינה באה לכפר על עשה כפרה ממש אלא אחר שכפרה התשובה על העשה היא באה כו'. וכ"כ באגה"ת שם. ועייג"כ שו"ע אדה"ז או"ח (מהד"ק) ס"א סי"ב. אבל ראה סוף הערה הקודמת.
25. זבחים שם. וש"נ. רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"ד.
26. שבועות יג, א וברש"י שם ד"ה חטאות [אבל בכריתות ז, א שהכוונה ב"שבין" כאן היינו דאמר יכפר עלי חטאתי. וכ"ה ברמב"ם הל' שגגות פ"ג ה"י "השבים המאמינים בכפרתן". אלא שגם להרמב"ם אין החטאת מכפרת בלי תשובה, כבפנים].
27. הל' תשובה פ"א ה"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 37 עמודים.