ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א282

282

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שתענוגו של העבד הוא - תענוג האדון.

והרי דבר זה רמוז במלה "תלכו": למרות שמדובר ב"בחוקותי", ב"קבלת עול", יש כאן "תלכו", שהרי תוכנה האמתי של הליכה הוא - איההגבלה', ודבר זה אינו יכול לבוא מכחות נפש "פנימיים" ומוגבלים, כי אם מכוח "מקיף", תענוג, חיות.

והמלה "אם", התחנונים וההבטחה של הקב"ה, אינם מוסבים רק לעצם קיום המצוות, כי אם גם לדרך קיום המצוות: "בחוקותי - תלכו", וכל יהודי מובטח שיקיים את המצוות גם בחיות וגם בקבלת עול.

ד. שכר הדבר הוא: "נתתי גשמיכם בעתם" גו' - הגשם מבחינה רוחנית שהוא "יערוף כמטר לקחי", ולמעלה ממנו - אור התורה, ולמעלה

"ותר - התורה שהמשיח ילמד, שהתורה של עכשו "הבל לגבי תורתו של משיח"?.

וכתוצאה מכךך - גם "גשמיכם בעתם". בגשמיות, כפשוטו.

והגשמיות תהיה באופן כזה שלא זו בלבד שלא תפריע לעבודת ה', כי אם, אדרבה, עוד תסייע, כאמור9': "דלא אכילנא בישרא דתורא כו'" (עד שאיני אוכל בשר שור אין העמקה כפי הדרוש), ובגשמיות נעבוד את ה' מתוך מנוחת הנפש והרחבת הדעת.

בחוקותי

ה. בלקוטי תורה בפרשת השבוע'' מוסבר כי פרטי ה"תוכחה" הנם, לאמתו של דבר, ברכות

(לדוגמא: "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד" - עשרת כוחות הנפש יהיו "אפויים" ולוהטים "בחמימות האהבה הבאה מהתבוננות של אחד, יחודו של עולם") - אלא שבהיותן ברכות נעלות ביותר, אין באפשרותן לבוא לידי גילוי, ומשום כך נאמרו בצורה שנאמרו.

ה"צמח צדק" מוסיף ב"הגה"ה" שזה גם המובן בספור הגמרא', על רבי שמעון בר יוחאי ששלח את בנו לר' יונתן בן עמסיי ולר' יודא בן גרים שיברכוהו. כשחזר הבן לרשב"י - מסר לו את דבריהם בקובלו על משמעותם שנראית כהיפוכן של ברכות, אך ר' שמעון הסביר לו שאמנם היו אלה ברכות, וגילה לו את משמעותם האמיתית של הדברים.

מדוע, באמת, בירכוהו בלשון העלולה להשתמע בצורה מנוגדת? - המהרש"א מתרץ שכוונתם היתה "לחדודי", על כך אומר ה"צמח צדק": "יותר נראה כפשוטו", משום שהיו אלו ברכות נעלות מאד, לא היה אפשרי גילוין אלא בצורה זו.

ור ונשאלת השאלה: אם היו אלה ברכות נעלות במדה שחייבות להתבטא בצורה מוסוית - כיצד יכול היה רשב"י לגלות את משמעותן הנכונה?

הערות

8. ראה לקו"ת תחלת בחוקותי.
9. קהלת רבה פרשה יא. 0 ב"ק עב, א.
1. ד"ה בשברי לכם מטה לחם.
2. מועד קטן ט, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.