ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א206

206

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

גופה הגשמי [בכל הקרבנות - החלב, ובקרבן עולה, התחלת הקרבנות, כל הבהמה - כליל למזבח] באש האלקי שהיה יורד מלמעלה.

הוא הדבר בבחינה הרוחנית: לאחר תיקון המומים - צריכה להיות שחיטת הגוף והנפש הבהמית, כלומר: הוצאת רוח החיים וההתלהבות שבענינים הגשמיים. עצם הדברים הגשמיים נשאר בשלמות, אלא שהם ללא רתיחת דמים, והשימוש בהם הוא רק כדי לקבל על ידם תוספת כח בעבודת הוי", כמאמר": "חמרא וריחא פקחין", "דלא!? אכלי בישרא דתורא - לא דקדקתי טעמו של דבר", והרי דבר זה הוא הוא הציווי "בכל דרכיך דעהו??" - שכל הענינים יהיו לשם שמים, או, בצורה עמוקה יותר, לא זו בלבד שהדברים הגשמיים ינוצלו לצורך הקדושה, כי אם שהם עצמם ייהפכו לדברי מצוה וקדושה - כאכילת שבת ויום טוב, כציצית מצמר גשמי ותפילין מקלף גשמי.

ואז אפשרית ההקרבה - שהגוף והנפש הבהמית ייכללו באש האלקית שבנשמה, כפי שנאמר: "רשפיה רשפי אש שלהבת ידה" ואמרו רז"ל: "כאש של מעלה", היא האהבה של הנשמה

ויקרא

להקב"ה - והגוף והנפש הבהמית נכללים בה עד שגם הנפש הבהמית מתעוררת באהבה לה', ככתוב: "ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך", ואמרו רז"ל<: "בשני יצריך".

(ממאמר ד"ה באתי לגני, תשי"ב)

3' זכור

ו ארבע פעמים, באופן כללי חוזרת ונשנית מלחמת עמלק בבני ישראל: א) מיד עם צאת בני ישראל ממצרים (ברפידים). ב) בשנים האחרונות לשהות בני ישראל במדבר, בטרם כניסת ישראל לארץ. (אלא שאז הופיע עמלק בדמות כנעני) .5 ג) בתקופה הראשונה להתישבות בני ישראל בארץ ישראל, לאחר מינוי שאול המלך וקודם לבנין בית המקדש (כפי הסדר שב"שלשה דברים שנצטוו בכניסתם לארץ": מינוי מלך, מלחמת עמלק ובנין בית המקדש). ד) בדורו של המלך המשיח שיבוא במהרה בימינו.

דברי ימי ישראל, מאז יציאת מצרים והתהוות ישראל לעם לשם קבלת התורה, מתחלקים באופן כללי לשתי תקופות: א) תקופת היות בני ישראל במדבר. אז לא היה להם כל

הערות

0. יומא עו, ב. ע"פ הגירסא שהובאה בתניא פ"ז ובכמה מקומות בדא"ח.
1. ב"ק עב, א.
2. ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ג. טור ושו"ע או"ח סי' רלא.
3. שה"ש ח, ו. ילקוט שם. ביאור שייכות אהבת נפה"א לאש של מעלה ראה ד"ה באתי לגני תשי"ב
5. פ"ג (סה"מ באתי לגני ח"א ע' מ. סה"מ מלוקט ח"א ע' כבדכג).
4. ברכות נד, א.
5. במדב"ר יט, כ. תנחומא פ' חוקת הובא בתוספות ר"ה ג, א. ד"ה וישמע הכנעני.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.