ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א64

64

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

4 לקוטי כשנחנך את ילדינו בדרך התורה של ישראל סבא: "עם לבדד ישכון*', "תלמוד תורה", ישיבה, ברוח תורת ה', שקבלנו מאבותינו ואבות אבותינו, תורה ביראת שמים, ללא פשרות, תהיה אז "מטתו שלימה", ובנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו", וכשיבוא המשיח, נאמר בגאון מוצדק: אלו חיילינו "מייד אין אמריקה", נולדנו וגודלו באמריקה, אבל - יהודים שלימים, נכונים לגאולה.

ויהי רצון, שכולנו נלך לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

(משיחת ז' כסלו, תשי"ב)

ט. הנישואין הראשונים הכתובים בתורה הם נישואי יצחק*'. אך בקשר לנישואי יצחק מתוארות רק ההכנות לנישואין. = הנישואין הראשונים, שהתורה מתארת בפירוט את סדר הנישואין עצמם, הם של יעקב, בחיר האבות. מהם נלמדות הלכות מספר, כיצד צריך להיות סדרם של נישואין יהודיים.

מן הפסוק "מלא שבוע זאת גו" (הנאמר בנישואי יעקב) נלמדות 9 שתי הלכות: א) ההלכה של שבעת ימי המשתה. ב) אין מערבין שמחה בשמחה. כלומר, שמחת חתונה אינה צריכה להיערך בזמנה של שמחה אחרת.

על כך מקשים'*: לכאורה הרי זה מנוגד לכלל של "אין למדין מקודם מתן תורה"\2?

יתר על כן: משני לימודים אלה עצמם הרי ההלכה של שבעת ימי המשתה היא רק מדרבנן [לגבי היום הראשון ישנה סברה< שהיא מדאורייתא אבל שאר הימים ודאי שהם מדרבנן] לפי שאין זו דרשה גמורה, ואפשר להסביר את הטעם בכך ש"אין למדין מקודם מתן תורה", ואם כן - כיצד נלמדת מפסוק זה עצמו ההלכה של "אין מערבין שמחה בשמחה" שהיא - לדעת התוספות< - דרשה גמורה ומדאורייתא?

י. התירוץ לדבר הוא, שהכלל של "אין למדין מקודם מתן תורה" הוא ביחס לענינים של הלכה דוקא, משום ש"ניתנה תורה ונתחדשה הלכה"?, אבל ענינים של גילוי תכונות נפש האדם אפשר ללמוד גם מלפני מתן תורה, לפי שאין בזה הבדל בין קודם מתן תורה לבין אחר מתן תורה.

לכן מובן ההבדל בין שתי ההלכות האמורות: ביחס לשבעת ימי המשתה יש צורך ללמוד הלכה, ואילו בענין של "אין מערבין שמחה בשמחה" נלמד מלפני מתן תורה רק בקשר לתכונות הנפש, וההלכה של אין מערבין שמחה

הערות

6. במדבר כג, ט.
7. שמות י, ט.
8. ראה לעיל ע' 30.
9. פרדר"א פט"ז. ירושלמי מו"ק פ"א ה"ז.
5. שיחות
0. מראה הפנים בירוש' שם.
1. ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה, מובא בתוספות מו"ק כ, א, ד"ה מה חג שבעה. ב"ר ק, 1
2. ראה מג"א או"ח סימן תקמו, סק"ד.
3. תוד"ה לפי, מו"ק ח, ב. ראה גם תוד"ה דמסר, כתובות מז, א.
4. ב"ב קי, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 41 עמודים.