270
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
,היתה במקדש יום שמחה יתירה": עובדה זו הביאה לידי כך שנהגו אז ,שמחה יתירה" בתוך שמחת יום-טוב עצמה, כהדגשה במצוה (הכללית'') של שמחת יום-טוב**.
ולכך מתכוון הרמב"ם באומרו, בשתי הלכות מאוחר יותר, ,מצוה להרבות בשמחה זו": אין כאן מצוה וחיוב* בפני עצמה של שמחה יתירה, אלא בתוך מצות שמחת יוםדטוב. יש הדגשה ותוספת *3.
אמנם, השמחה קשורה לפסוק ,ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים", ובאמצעות הריבוי בשמחה מקיימים מצות עשה הכללית של שמחת יו"ט, אך כיוון שבכל זאת אין חובה נפרדת מן התורה על ,,שמחת יתירה", ואת מצוה העשה של שמחת "ו"ט מקיימים ללא הענין של ,שמחה יתירה", הרי אין לדחות את האיסור של שימוש בכלי שיר ביו"ט\י, אף אם הוא דרבנן.
[בכך מובנת קביעת הרמב"ם ש,ערב יום"טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים וכו'", למרות שמלשון המשנה נראה שהיו מסדרים זאת ,,במוצאי יום"טוב הראשון של חג". שהרי, כיוון שאין חובה מיוחדת מן התורה. על ,שמחה יתירה" זו, מדוע ידחו עבורה את איסור עשיית המלאכה בחול"המועד?* לכן קובע הרמב"ם שסידרו כל זאת בערב יוםדטוב5].
הסיבה להבדלים בקיום המצוה בין יהודים שונים
לפי זה יובן מהי הסיבה שבקיום מצוה סתמית היו הבדלים בין יהודים שונים:
כיוון ש,השמחה היתירה" אינה מצוה בפני עצמה, אלא תוספת והדגשה בחיבוב המצוה של שמחת חג הסוכות, מפני שהשמחה מודגשת בפסוק, כדלעיל, הרי ענין זה של חיבוב תלוי בהרגשת* כל אדם ואדם. ולפיכך:
הערות
- 7. ומתורץ עפ"ז למה לא נמנה כמצוה בפ"ע אלא נכללת במצות שמחת יו"ט (ראה לעיל הערה 9).
- 8. עפ"ז מתורץ מה שיש להקשות לכאורה על כללות השמחה דשמחת ביה"ש - הרי אין מערבין שמחה בשמחה (מו"ק ח, ב. ירושלמי שם פ"א ה"ז. רמב"ם הל' יו"ט פ"ז הט"ז). וראה אנציקלופדיא תלמודית בערכו. ואכ"מ.
- 9. דאז הול"ל (בהלכה י"ב): מצוה לעשות שמחה יתירה במקדש בחג הסוכות שנאמר ושמחתם גו'.
- 0. ואולי זוהי ג"כ כוונת רש"י (דלעיל הערה 10) במ"ש ,ואינה מן התורה אלא לחבב את המצות" - היינו שאינו חיוב מן התורה, אלא ,,לחבב את המצות" (- של תורה). וראה אנציק' תלמודית ע' ,חובה מצוה ורשות" החילוקים בגדר רשות חובה ומצוה. וש"נ.
- 1. להעיר ג"כ מרשב"א (דלעיל הערה 23): ובחליל של שואבה שאינה חובה אלא שמחה יתירה.
- 6. אמור ד שיחות -
- 2. רמב"ם הל' יו"ט פ"ז.
- 3. וראה בארוכה שיירי כנה"ג או"ח ,לשונות הרמב"ם ז"ל" הל' לולב כאן. ערוך לנר סוכה שם. [ושם - שהוא ע"ד שיטת הרמב"ם לענין הקהל, עיי"ש]. ויומתק יותר עפ"י המובואר בפנים, ששמחת ביה"ש אינה בגדר חובה.
- 4. כענין השמחה בעיקרה וביסודה. ולהעיר שגם במ"ע מה"ת שבלב מצינו כיו"ב, במצות אהבת ה' ויראתו שכאו"א מחויב בהן אבל כיון שהדרך* לבוא לקיומן הוא ע"י שיתבונן האדם כו' (עיי"ש) מובן גודל החילוק שיש בכ"ז בבנ"א.
- 10. *) רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי לקו"ש חי"ז ע' 270
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש ח'תשב מו"ק ח, ב
- אגרות קודש ח'תתצה מו"ק ח, א
- לקוטי שיחות 88 מאותו ספר מו"ק ח, א
- לקוטי שיחות 331 מאותו ספר מו"ק ח, א
- לקוטי שיחות תוכן ומפתח מאותו ספר מו"ק ח, א
- לקוטי שיחות 64 מאותו ספר מו"ק ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד. מו"ק ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י. מו"ק ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי מו"ק ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט מו"ק ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ מו"ק ח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב מו"ק ח, ב
- שולחן ערוך ח מו"ק ח, ב
- שולחן ערוך ז מו"ק ח, ב
- שולחן ערוך י מו"ק ח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקכו דין מת ביום טוב מו"ק ח, ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח מו"ק ח, ב ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח מו"ק ח, ב