ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לופ' החודשפ' החודש209

209

ונמצא, שדעת רבי לוי שנתן הסימן ד"בין השלישי לרביעי לא ישתה" היא דיעה ממוצעת בין שיטת רבי בא ושיטת ר"ח בר חנינה — דלהלכה למעשה הכריע ר"ל כדעת ר"ח בר חנינה שאין מפסיקין בין פרה להחודש, אבל לאו מטעמי', כי לדעת ר"ח בר חנינה הרי הן כמו תקנה אחת המתחלקת לשתים, כנ"ל, ואילו רבי לוי ס"ל, שבעצם הן ב' תקנות [ע"ד כוסות דליל פסח], לפי שפרשת פרה היא³⁴ אזהרה על טהרת הרגל בכלל³⁵, אלא שיש דין (נוסף) שאין מפסיקין בין פרה להחודש³⁶.

[ועפ"ז מובן מה שהכניס הש"ס מיד לאחר דינו של ר"ח ב"ח את מאמרו של ר"ל (משמי' דנפשי'), קודם שהביא את טעמו של ר"ח — כי כוונתו בזה להדגיש, כי הוא קאי בשיטת ר"ח רק להלכה, אבל לא ס"ל כטעמי'].

ד. וע"פ פנימיות הענינים יש לומר, ששלילת ההפסק בין פרה להחודש שייכת למה שי"ל בתוכן הפנימי של הדין דבין כוס שלישי לרביעי לא ישתה.

ובהקדם המבואר בספרים³⁷, שתוכן החילוק בין פרשת פרה ופרשת החודש בעבודת האדם, הוא כענין ההפרש בין עבודת הצדיקים ועבודת התשובה:

פרשת החודש, "ששם פרשת הפסח", מורה על עבודת הצדיקים — וכפי שהי' בפעם הראשונה, שבפסח מצרים הי' (התחלת³⁸) הגירות של עם ישראל³⁹, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי⁴⁰ — והיינו כעין דרגת הצדיקים, שאין בהם רע; ופרשת פרה, דחטאת קריא רחמנא⁴¹, ומכפרת על העגל⁴² — היא⁴³ עבודת התשובה.

ועל זה אמרו "אין מפסיקין בין פרה להחודש", שצ"ל החיבור בין שתי הפרשיות, להורות, שגם צדיקים צריכים לעשות תשובה⁴⁴.

וזהו גם הפירוש הפנימי בדברי המדרש¹⁸ (הנ"ל סעיף ב) "בזה נאמר⁴⁵ זאת

הערות

34. או י"ל שרבי לוי ס"ל שעיקר תקנת פרשת החודש אינה משום עשיית הפסח, אלא לפי שהוא "עניינו של יום" דר"ח ניסן (כמ"ש בספר הפרדס כו', כנ"ל הערה 11), וא"כ פרשת פרה (הטהרה בשביל עשיית הפסח והרגל — ראה הערה הבאה) ופרשת החודש הן שני ענינים שונים.
35. אלא שבס' הפרדס ובמהרי"ל הביאו הא דחייב אדם לטהר עצמו ברגל בהמשך לטעם ר"ח בר חנינה שפרה קודמת להחודש לפי שהיא טהרתן של ישראל (ומשמע קצת דגריס כן בירושלמי שם). — וראה הערה הקודמת.
36. וי"ל כמ"ש במט"מ שם, ד"פרשת פרה אדומה להודיע לעם שהם טמאי מתים כו' לפי שבר"ח ניסן מתחילין הרחוקים לעלות לירושלים ולפיכך אין מפסיקין בין פרשת פרה אדומה לפ' החודש" (היינו להסמיך קריאת פ' פרה לר"ח ניסן, זמן התחלת עלי' לרגל). או שיש להסמיכו לחג הפסח כפי האפשרי (ראה לעיל סוף הערה 19).
37. ראה אוה"ת חוקת (ריש ע' תשעד). ד"ה זאת חוקת (הא') תרכ"ט (ע' צה, בהוצאת תשנ"ב — ע' קד), עטר"ת (ע' שכב). — במקומות הנ"ל קאי על החילוק ד"חוקת הפסח" ו"חוקת פרה אדומה" (כל' השמו"ר הנ"ל הערה 18), אבל מזה מובן גם לענין פרשת החודש, "ששם פרשת הפסח". וראה גם לקו"ש חי"ב ע' 61. ועוד.
38. ראה לקו"ש חי"ח ע' 119 הערה 26.
39. ראה יבמות מו, אב. כריתות ט, א.
40. יבמות כב, א. וש"נ.
41. ע"ז כג, ב (הובא ברש"י חוקת יט, ט). וראה תניא אגה"ק סכ"ח.
42. תנחומא חוקת ח בסופו. פרש"י שם יט, כב (מיסודו של ר"מ הדרשן).
43. ראה גם אוה"ת חוקת שם (ע' תשסב. תשפז. ס"ע תשצז ואילך). וראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 420 ואילך.
44. ראה לקו"ת ר"ה ס, ד. ר"פ האזינו. ובכ"מ. וראה בארוכה לקו"ש שם (ע' 421 ואילך).
18. שמו"ר פי"ט, ב.
45. בא יב, מג.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת שמואל רטז לקו"ש חל"ו ע' 209

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 23 עמודים.