115

שיחה ג

א. "וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות גו' זבחים שלמים לה' גו' ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח, ויקח ספר הברית ויקרא גו' ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם גו'"¹.

ובפרש"י על תיבת "באגנות"²: "שתי אגנות, אחד לחצי דם עולה וא' לחצי דם שלמים להזות אותם על העם, ומכאן למדו רבותינו³ שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת⁴ דמים שאין הזאה בלא טבילה".

ואינו מובן: כתוב זה, "ויקח משה חצי הדם וישם באגנות", לא איירי בהזאת הדם על העם אלא רק בשימת הדם באגנות כדי "להזות אותם (אח"כ) על העם", וא"כ הו"ל לרש"י להביא זה ש"למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים" על הפסוק⁵ "ויקח משה את הדם ויזרוק על העם", וכמפורש שם "ויאמר הנה דם הברית" — ולמה הביאו רש"י כאן בפסוק "(ויקח משה חצי הדם וישם) באגנות"?

וביותר תמוה: בגמ'³, מקורו של הלימוד, כן הובא הלימוד ע"ז מהכתוב "ויקח משה (חצי⁶) הדם ויזרוק על העם", ורש"י שינה מדברי "רבותינו" והביאו על הכתוב "באגנות"!

ובפרט שרש"י מדגיש בלשונו "מכאן למדו רבותינו" (ולא "ואמרו רבותינו", "ולמדו רבותינו" וכיו"ב) — שמשמעו, כמשנ"ת כמ"פ⁷, לשלול קס"ד שאפשר ללומדו ממקום אחר. והיינו, שרש"י מדייק שהלימוד הוא דוקא "מכאן", מהכתוב "באגנות", ולא מהכתוב דלקמן "ויזרוק על העם".

ב. ויובן זה בהקדם השאלה: כבר נת' כמ"פ שאין פרש"י על התורה ספר של הלכה, ולא בא אלא לפרש פשוטו של מקרא (כמ"ש רש"י כמ"פ בעצמו⁸), וצ"ע בנדו"ד — למאי נפק"מ בפירוש הכתובים זה שאמרו רבותינו "שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים"?

דלכאורה, הא שנכנסו לברית ע"י הזאת דמים מפורש בכתוב, "ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית גו'", ואין צורך ב"לימוד" כי מפורש הוא; ולאידך, אין שום זכר בפשוטו של מקרא כאן שהיתה מילה וטבילה⁹. ויתרה מזה מה נתוסף בהבנת פשוטו של מקרא ע"י לימוד זה של רבותינו?