אבל
אבל אם אינו מחשב עמו לנכות לו משכרו אף שמקפיד עליו וגוער בו על העבר לא מיתסר לפי דעת הרמב"ם, דקאי בשיטת ספר התרומה (כמ"ש במגדל עוז שם). דספר התרומה התיר בהדיא לומר לעבדו ושפחתו השכורים מדוע לא עשית האש למה לא הדלקת הנר כו', עיי"ש בסימן רנ"בצה. ור"ל שלא להשתמש לאור הנר ולהתחמם כנגד המדורה אלא ליהנות מרחוק, דשרי כמ"ש סימן רע"ו סוף ס"א בהג"הצו (ומ"ש המ"א שםצז בשם הגהות מרדכיצח, היא דעת רבינו שמחהצט דפליג אספר התרומה כמו שיתבאר לקמןק), והוא מהירושלמיקא הובא בספר התרומה שם סי' רמ"ט. והא דסתם ספר התרומה סי' רנ"ב ולא פירש כן בהדיאקב, משום דלא פסיקא ליה, דהא משכחת לה נמי דשרי גם להשתמש לאור הנר אם היה נר אחד דלוק בבית, וכן להתחמם אם היתה אש מועט, כמ"ש שם לפני זה בסמוךקג, ומשום הכי לא חש להאריך, וסמך אמה שהביא הירושלמי בסימן רמ"ט. ובסימניםקד שלא הביא הירושלמי, הרי שינה לשונו שבפנים סי' רנ"ב וכתב להשתמש במקום ליהנות שבפנים. ומשום הכי נמי לא הוצרך להביא הירושלמי, דמהיכי תיתי לאסור בשאינו משתמש (וגם אפשר דקאי אדסמיך ליה ואם היה כבר מעט אש כו' או נר אחד כו', כדאיתא בהדיא באגודה סוף פ"קקה מדוע לא הרבית כו'. וכן מצאתי בהדיא בספר התרומה כתב יד ישן נושןקו סימן רכ"בקז. ובדפוס נשמט כדמוכח בסימנים שם). ומשום הכי נמי שינה הסמ"גקח לשון ספר התרומהקט וכתב סתם מדוע לא עשית כך כו'. והא דלא הזכיר קבולת ולא קצץ, משום דמיירי בסתם גוי משרת לישראל בשכירות. ומ"ש אח"כ לומר לעבדו כו'קי, היינו הקנוי לו, כדמייתי מפ"ב דכריתותקיא, ע"ש בגמ' וב"י סימן ד"שקיב.
הערות
- צה. וראה לקמן ד"ה וה"נ ס"ל וד"ה וגם הסמ"ג, שמהר"ם מרוטנבורג ס"ל הכי רק בנכרי דעלמא ולא בעבד ושפחה השכורים לשנה.
- צו. ובשוע"ר שם ס"ב. ראה זכרון יוסף סי' צא.
- צז. סי' רעו ס"ק ד.
- צח. סי' תנב, שצריך למחות בידו.
- צט. שבהגהות מרדכי שם.
- ק. ד"ה והנה מהר"ם.
- קא. סוף פט"ז.
- קב. שמותר להשתמש רק מרחוק.
- קג. וכמבואר בשוע"ר סי' רעו סי"ג בשם יש מתירין.
- קד. הם קיצורי ההלכות שבס' התרומה (סי' רמט).
- קה. סי' כה. וראה לקמן ומהאי טעמא, דבזה מיירי גם בטור ורמ"א סי' רעו ס"ד.
- קו. ראה גם לעיל סי' לב קו"א ס"ק ג שהגיה בס' התרומה עפ"י כת"י.
- קז. נוסח כתה"י ראה כבוד חכמים עטרת פז ע' לז, ושם מפורש דמיירי שהרבה העצים והנרות.
- קח. ל"ת סה (יט, סע"ג). וראה לקמן ד"ה וגם הסמ"ג, שגם בעצם הדין חולק הסמ"ג, ששינה מלשון ס' התרומה וכתב נכרי סתם (ולא שכיר שנה).
- קט. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל רנה.
- קי. ראה העו"ב בקו"א ע' קנב-ג.
- קיא. לפני זה שם: ואין כאן איסור למען ינוח עבדך כדאמר פ' ד' מחוסרי כפרה [כריתות ט, א] עבד ואמה עושין מלאכה לעצמן כישראל בחול.
- קיב. ומבואר במהדורא בתרא לסי' רנב וסי' דש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.