116

כן — סיום דברי רש"י "שאין הזאה בלא טבילה": כלל זה אין לו הכרח בפשוטו של מקרא (וכן — רש"י לא הביא שום ראי' ע"ז), אלא הוא כלל בהלכה10 — וא"כ, גם את"ל שרש"י הוצרך להביא שהיתה גם טבילה (כיון שכן אמרו רבותינו שכך נכנסו אבותינו לברית), צריך ביאור למה הביא גם את ההוכחה של רבותינו ע"ז מהכלל "שאין הזאה בלא טבילה"?

ועוד זאת: בנוגע למילה לא הביא רש"י שום ראי', אף שבגמ' הובאו ע"ז שני כתובים — "כי מולים היו כל העם היוצאים11, אי נמי מהכא12 ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי וגו'" — ולמה הוצרך רש"י לראי' על הטבילה?

[ולכאורה דוחק לתרץ, שמילת בנ"י במצרים מפורשת בקרא13, כמ"ש14 "וכל ערל לא יאכל בו", וכן פרש"י15 שהקב"ה "נתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה שמלו באותו הלילה שנאמר12 מתבוססת בדמיך. . ואומר16 גם את בדם בריתך שלחתי גו'" — כי מילת בנ"י במצרים היתה לצורך אכילת הפסח [או (בלשון רש"י15) שיהיו "בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו"], ועוד: ע"ד הפשט אין מילה זו שייכת לכניסת בנ"י להברית דפרשתנו בעת מ"ת, והו"ל לרש"י לפרש חידוש זה, שמילת בנ"י במצרים נחשבת חלק מכניסתם לברית בעת מ"ת].

ג. גם יש לעיין:

לפי הגירסא הנפוצה לשון רש"י היא "(שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה) והזאת דמים", אבל בגמ'3 (לפנינו17) נאמר "(לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה) והרצאת דם", ובפרש"י שם "הרצאת דמים — זריקת דמים על המזבח" (אלא שבהמשך הגמ' הובא, "טבילה מנלן דכתיב ויקח משה (חצי18) הדם ויזרק על העם ואין הזאה בלא טבילה").

וצ"ע — למה לא הזכיר רש"י גם "הרצאת דמים", דהיינו זריקת דמים על המזבח19?

והנה לפי גירסא אחרת20, גם בפרש"י כאן הלשון היא (כבגמרא) "והרצאת דמים", ויש מפרשים21 שכתבו שגם לה

הערות

  1. 10. ויש להוסיף, שבמכילתא (יתרו יט, י) למדו שהיתה טבילה לפני מ"ת ממה שנאמר (שם), (וקדשתם היום ומחר) וכבסו שמלותם", וברמב"ם (הל' איסורי ביאה רפי"ג) הביא לימוד זה, ולא הלימוד שבש"ס "שאין הזאה בלא טבילה" [ואע"פ שבש"ס (יבמות שם) דחו לימוד זה, כי "דלמא נקיות בעלמא". וכבר האריכו במפרשים, שהרמב"ם ס"ל שדחי' זו אינה למסקנא ולהלכה; ולאידך, הכלל "אין הזאה בלא טבילה" אינו לכו"ע]. ואכ"מ.
  2. 11. יהושע ה, ה.
  3. 12. יחזקאל טז, ו.
  4. 13. משא"כ טבילה, שלא נזכרה בקרא, הוצרך רש"י להביא ראי' ע"ז (ראה דבק טוב והואיל משה (באר היטב) על פרש"י פסוק ח).
  5. 14. בא יב, מח. ולהעיר, שהרמב"ם שם הביא כתוב זה לראי' על מילה (ולא הכתובים שבש"ס). וראה רשב"א ליבמות מו, ב. וכבר האריכו במפרשים.
  6. 15. בא שם, ו.
  7. 16. זכרי' ט, יא.
  8. 3. כריתות ט, א.
  9. 17. ראה הערה 24; 26.
  10. 18. ראה הערה 6.
  11. 19. ולאידך: הזאת דמים לא נאמרה בפירוש בגמ' כ"א רק דרך אגב (כראי' על טבילה). ובחדא"ג מהרש"א כריתות שם הניח בצ"ע "אמאי לא חשיב נמי שלא נכנסו לברית בלא הזאה". ולהעיר משו"ת אבני נזר יו"ד סשמ"ז (אות ד ואילך). ערוך לנר ליבמות שם (ד"ה ואין הזאה).
  12. 20. כ"ה בדפוס א' וב' דפרש"י, ורוב כת"י רש"י שתח"י. וכן הועתק ברא"ם כאן.
  13. 21. נחלת יעקב על פרש"י כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.