ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לותשאשיחה ב182

182

הגדול, שלא הוצרך לומר דבריו בשם רבו כי הכל יודעים שכל דבריו הם של רבו²⁰.

אבל לכאורה דוחק לתרץ כן הנהגת ר' אליעזר הגדול, דממה שאמר "הרבה תורה למדתי ולא חסרתי מרבותי"²¹, "רבותי" לשון רבים, מוכח שהי' לו יותר מרב אחד, וא"כ הי' צריך להזכיר²² בכל דבר מאיזה רב קיבלו].

ע"פ פשוט יש לומר דהלאו ד"אל תגזול דל" הוא ע"ד גזילה בפשטות, שדבר שאין בעה"ב מקפיד עליו אין בו משום גזל²³, ועד"ז בדברי תורה שהאיסור הוא רק כשהאומר מקפיד שיאמרו הדבר משמו, אבל כשאינו מקפיד ליכא הלאו דאל תגזול דל, ולכן מובן שר' אליעזר לא עבר ע"ז כי רבותיו לא היו מקפידים בזה.

אבל נוסף על הדוחק בעצם הדבר, דלכאורה צריך הרב להודיע בפירוש שאינו מקפיד ולא מספיק שהתלמיד יודע זאת מסברא [ועוד, דלכאורה כדי לבטל חיוב לומר דבר בשם אומרו מחמת כבוד רבו, אינו מספיק שרבו רק לא יקפיד ע"ז אלא צ"ל מחילה], הרי זה רק מבטל האיסור, אבל פשיטא דאין זה מהודר ולפנים משורת הדין, ואדרבה מצוה קעביד אם יאמר בשמו²⁴, ד"אל²⁵ תמנע טוב מבעליו"²⁶.

ד. ונ"ל הביאור בזה:

אף שריב"ז אמר על תלמידו ר"א שהוא "בור סוד שאינו מאבד טיפה"²⁷, מובן שר"א לא הסתפק בידיעת תורת רבו, אלא ודאי התייגע והתעמק בהבנת הדברים עד שהם נתעצמו בשכלו והשגתו, באופן שהשתכנע והבין הדברים ונעשים שכלו, וא"כ מה שאמר אח"כ דבר זה אינו ענין של חזרה על דברי רבו בלבד אלא שדבר זה הי' מוכרח מצד שכלו.

[וע"ד המבואר בכ"מ²⁸ לגבי תנאים ואמוראים, שפסקי הדינים שלהם היו ע"פ שורש נשמתם, וכמו בפלוגתא דב"ש וב"ה, שב"ש ששרשם מבחי' הגבורות

הערות

20. לכאורה כן פירש בכס"מ לרמב"ם הל' ת"ת פ"ה ה"ט בהך דר"א דסוכה.
21. סנהדרין סח, א. וראה גם סוכה שבהערה 16 (ואולי — מכיון שמתחיל מ"רבותי" ומסיים "מרבי" — "רבותי" (בסוכה) לאו דוקא).
22. ראה ב"ח וש"ך יו"ד שם. וראה בארוכה יד מלאכי כללי התי"ו סי' תרסג. וראה בנוגע לר"א בפרט — בהקדמת הרד"ל לפדר"א ("שם האחד אליעזר") אות ז' ד"ה ובענין הא דדבר (ואילך).
23. ראה ב"ק בסופו. וראה טחו"מ סו"ס שנח ושו"ע שם ר"ס שנט.
24. וראה ש"ך שם סקמ"ג בסופו "אסור לומר בסתם וכש"כ משם עצמו דבר ששמע מאחרים דהוי מתעטף בטלית שאינו שלו". וראה ברית עולם לספר חסידים סי' רכד. אבל צ"ע אם זה שייך לר"א, כיון שידוע שלא אמר דבר שלא שמע מרבו(תיו) מעולם. ולהעיר שבנוגע לרבי אליעזר איתא במדרש (פסיקתא דפ' פרה. תנחומא חקת ח. במדב"ר פי"ט, ז) "בשעה שעלה משה לשמים שמע קולו של הקב"ה שהוא יושב ועוסק בפרשת פרה אדומה ואומר הלכה בשם אומרה[ednref_38_*] רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים" — שאמרה בשם רבי אליעזר ולא בשם רבו (רבותיו).
25. משלי ג, כז.
26. וראה (בכמה פרטי דינים וכו' באומר דבר בשם אומרו) המובא בשד"ח כרך ז (פאת השדה מערכת האל"ף כללים כלל קמג) א'תקמא, א ואילך. כרך ח' (שיורי הפאה מערכת הא' כלל לה) א'תשטו, ד ואילך. ובכ"מ.
27. אבות פ"ב מ"ט.
28. ביאוה"ז וישלח כ, ב. [edn_38_*] ראה עד"ז חגיגה טו, ב. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.