ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב8

8

שינה רש"י מלשון המדרש: במדרש איתא "מה שאמרת באיזה זכות אוציאם ממצרים הוי יודע שבזכות התורה שהן עתידים לקבל על ידך בהר הזה הם יוצאים משם", ואילו בפרש"י "וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי⁹ על הוצאה זו שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים"¹⁰, דזה שלא כתב רש"י "שבזכות התורה" הוא משום שכוונתו לפרש שיציאת בנ"י אינה בשביל זכות שיש להם עכשיו¹¹, אלא ש"דבר גדול יש לי על הוצאה זו", זאת אומרת¹², שיש לו להקב"ה "דבר גדול", מטרה חשובה וגדולה שבגללה מוציא אותם ממצרים.

[ועפ"ז יש לומר, שבמדרש שנאמר "שבזכות התורה שהן עתידים לקבל על ידך בהר הזה הם יוצאים משם", אין הכוונה, שיש להם עכשיו הזכות של קבלת התורה שלעתיד, שלכן הם ראויים להגאל, אלא "בזכות התורה" בעצם¹³, שהתורה היא הנותנת זכות (טעם וסיבה) ליציאתם ממצרים, כדי שיוכלו לקבל את התורה¹⁴ (ולכן לא נאמר במדרש "בזכות שהם עתידים לקבל את התורה" וכיו"ב)].

וצריך ביאור, שאין זה ברור כ"כ בלשונו כאן "וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים דבר גדול יש לי על הוצאה זו", דחסר עיקר ההדגשה במענה על שאלת משה ("מה זכות כו'") — שאין זו זכות שיש להם עכשיו אלא זוהי התכלית והמכוון והמטרה של היציאה. זאת ועוד: בפירושו השני כותב רש"י בפירוש "והיא הזכות¹⁵ העומדת לישראל"¹⁶.

ג. עוד י"ל, דכיון שהקב"ה יודע עתידות, לכן אפשר שיתן שכר על מצוה גם לפני קיומה¹⁷, וכן בעניננו, דכיון

הערות

9. בשם אפרים על פרש"י כאן, דאפשר דצ"ל "דבר גדול יש למו על הוצאה זו" או שצ"ל "על ידי הוצאה זו". ובא' מכת"י רש"י שתח"י: דבר גדול יש ביציאה זו.
10. בדפוס א' וכמה כת"י רש"י ליתא "שיצאו ממצרים" (וראה לקמן הערה 36 בסופה).
11. ולהעיר מהשקו"ט במפרשי רש"י (אמרי שפר, קיצור מזרחי, צידה לדרך) והמדרש (יפה תואר השלם) בשאלת משה "מה זכו ישראל כו'" — א) לכאורה אין הדבר תלוי בזכות, שהרי כבר הגיע זמן הגאולה, "הגיע שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו" (ל' רש"י בא יב, ו), ב) וכי משה שדרכו להליץ תמיד על ישראל נעשה ח"ו קטיגור לישראל עד ששואל "מה זכו ישראל".
12. ועד"ז הוא לפי הגירסאות ברש"י שהובאו לעיל הערה 9.
13. ראה יפ"ת (ובהשלם) לשמו"ר שם, שביאר דברי המדרש באו"א, שהעיקר הוא בזכות משה (וכההמשך במדרש: על ידך). ע"ש.
14. וע"ד שהוא ביחס לבריאת העולם, שהיא בשביל התורה, ובגמ' (שבת פח, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת בראשית א, לא) דהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו'.
15. בדפוס ראשון ליתא תיבות אלו[ednref_5_*]. ולהעיר מבאר יצחק על פרש"י, שמפרש דלפי הד"א כאן ד"וזה לך לאות" קאי על למטה "בהוציאך גו'", ולא בא לתרץ שאלת משה — הרי לפ"ז שאלת משה "וכי אוציא את בנ"י ממצרים" היא כפשוטה, ד"הם שני בחינות הסכנה שבשליחות מפאת נקלתו בעיניו לבוא אל שער המלך ומצד עצם השליחות שנשתלח אליו כו'" (ולא שאל כלל על זכות הגאולה). אבל בדפוס שני ורוב כת"י (שתח"י) איתא "והיא הזכות העומדת לישראל".
16. אף שבזה יש לפרש ע"ד הפירוש במדרש (הנ"ל בפנים) "זכות התורה" ולא זכות קבלת התורה. אבל לכאורה דוחק הוא בלשון רש"י "שתקבלו התורה".
17. להעיר מכמה עניני וציוויי התורה שהם ע"ש העתיד, כמו: "את מואב לא צוה להשמיד מפני רות המואבי' שהיתה עתידה לצאת מהם" (פרש"י פינחס כח, יח), "מפני ב' פרידות טובות שיש לי להוציא מהם רות המואבי' ונעמי העמונית" (רש"י מטות לא, ב). ולאידך (במדת פורעניות) — בן סורר ומורה שלא על חטאו נהרג אלא על שם סופו נהרג (סנהדרין סח, ב), ימות זכאי ואל ימות חייב (שם עא, ב במשנה. פרש"י עה"ת תצא כא, יח). אלא דשם מפורש "הגיעה תורה לסוף דעתו של בן סורר ומורה כו'". ולהעיר גם מרש"י לך (יד, יד): עד דן, שם תשש כחו שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל. וראה רש"י ויחי מח, ח. ואף גם לפי פרש"י וירא (כא, יח. מר"ה טז, ב) "באשר הוא שם, לפי מעשיו שהוא עושה עכשיו הוא נידון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות כו'", מובן דשאני מדה טובה, זכות מעשים טובים. [edn_5_*] ושם הגירסא שונה: שאני מבטיחך ליתן תורה על ידך בהר הזה (ויש דוגמתו כו') — ע"ד ל' המדרש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.