חיפוש לפי מקור בגמרא

רש"י פ"ק דר"ה דף ז , א ד"ה אתי.

רש"י פ"ק דר"ה דף ז , א ד"ה אתי (התחילו הדרשנים לדרוש ברבים בהלכות הפסח).

… ב (מפוריא לפסחא תלתין יומין הוו, ומפוריא דרשינן בהלכות הפסח, דתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום). ר"ה ז, א (שהיו אומרים עד הפורים, כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום). רש"י שם (לפי שהיו חכמים אומרים …

… לפסח שלשים יום). ר"ה ז, א (שהיו אומרים עד הפורים, כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום). רש"י שם (לפי שהיו חכמים אומרים שאין מעברין אלא אם כן נתיישבו בדבר לפני הפורים ... שכבר מן הפורים ואילך התחילו …

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

… דשניא אכילה משאר מצות הואיל ונהנה, שכן מצינו מתעסק בשבת פטור אבל מתעסק בחלבים ועריות חייב שכבר נהנה). ר"ן ר"ה ז, ב ד"ה לפיכך (דאע"ג דבתקיעת שופר לא יצא, הכא יצא שכן נהנה, כדאמרינן בעלמא המתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה …

… רבינו שמצות צריכות כונה והצריך כאן כונת שומע לצאת וכונת משמיע להוציא. ולא מצאתי בזה תירוץ נאות לדעתי). ובכ"מ שם הביא תירוץ הנ"ל של הר"ן. ואוצ"ל: מ"[א] ס"ק יד (אף על גב דמצות צריכות כוונה, כמ"ש סי' ס' ס"ד, במידי דאכילה …

… רבינו שמצות צריכות כונה והצריך כאן כונת שומע לצאת וכונת משמיע להוציא. ולא מצאתי בזה תירוץ נאות לדעתי). ובכ"מ שם הביא תירוץ הנ"ל של הר"ן. ואוצ"ל: מ"[א] ס"ק יד (אף על גב דמצות צריכות כוונה, כמ"ש סי' ס' ס"ד, במידי דאכילה …

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

… ותקע לי (תתכוין לתקוע בשמי להוציאני ידי חובת, רש"י), אלמא קסבר משמיע בעי כוונה (להוציא השומע, רש"י)). רי"ף ר"ה ז, ב (אמר ליה רבי זירא לשמעיה, התכוין ותקע לי, אלמא קסבר משמיע נמי בעי כוונה, כלומר אף על פי שמתכוין להוציא עצמו …

רשב"א יג, ב ד"ה שמע ישראל (קיימא לן דמצות אין צריכות כוונה). ר"ן ר"ה ז, ב בשם הגאונים (אבל דעת הרבה מן הגאונים דקיימא לן מצות אין צריכות כונה. וכן דעת הרשב"א ז"ל).

ראה ר"ה ז, סע"א. וש"נ. משנה למלך להל' כלי המקדש פ"ו ה"ט.

ר"ה ז, ריש ע"ב. ועוד.

שצ"ל מוסרו לציבור יפה יפה (ר"ה ז, סע"א ואילך. יומא לה, ב. ועוד). וראה לקו"ש חכ"ו ע' 281 ואילך.

בחידושיו לר"ה ז, א.

ר"ה ז, א.

ראה גם חידושי הריטב"א לר"ה ז, א.

בא יב, ב. וראה ר"ה ז, א.

ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ב"ר פמ"ח, ט. תוד"ה מדברי – ר"ה ז, א.

… דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה (והיינו, שנוסף על היותו "ראש השנה לרגלים", הרי הוא גם "ראש השנה לשקלים" (ר"ה ז, א)), קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש" (מהנחה בלתי מוגה).

ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ב"ר פמ"ח, ט. תוד"ה מדברי – ר"ה ז, א.

ר"ה ז, א. וש"נ.

מתרומת הלשכה (רמב"ם הל' פרה אדומה), שהיא מקופה כללית (דאף שכל יחיד מנדב מממונו, הרי זה נעשה ממון ציבור (ראה ר"ה ז, סע"א. וש"נ)) – כמו כל הקרבנות, ויתירה מזה, שכל הקרבנות נעשים בפנים, ופרה אדומה נעשית בחוץ* (פרשתנו יט, ג), היינו, …

ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ.

… אינה ענין פרטי שלהם בלבד (כמו "עסקיו" של משה), אלא ענין השייך לציבור – שהרי צריכים למוסרה לציבור יפה יפה (ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ), והיינו, שלא זו בלבד שמשתמשים בתרומתם בשביל צורך הציבור, אלא שהתרומה עצמה צריכה להיות ממון …

… על האבן האחת .. (ו)ששה .. על האבן השנית" (תצוה כח, יו"ד), ואבני המילואים – "שתים עשרה .. לשני עשר שבט" (שם, כא). ובשביל לתקן ענין זה – "ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה", שהביאו שש עגלות ושני עשר בקר לשאת את …

ראה ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ.

ראה ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ.

ר"ה ז, ריש ע"ב. וש"נ.

ראה ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ.

ר"ה ז, ריש ע"ב. וש"נ.

… וכמו במשכן, שכדי שתהי' בו השראת השכינה, הוצרכה להיות נדבת המשכן באופן שכל יחיד "מוסרה לציבור יפה יפה" (ראה ר"ה ז, סע"א ואילך), שעי"ז מתבטלת מציאותה של נדבת היחיד, ונעשית ממון הציבור.

ירושלמי ר"ה פ"א ה"ב. ב"ר פמ"ח, ט. תוד"ה מדברי – ר"ה ז, א. וראה גם תו"מ חל"א ע'ע 151. וש"נ.

ע"פ ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ.

ראה ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ.

ראה ר"ה ז, סע"א ואילך. וש"נ.