חיפוש לפי מקור בגמרא

כן יש לדייק בלשונו כאן ברור (משא"כ בקדושין ל, סע"א ובספרי דברים ו, ז.

ספר תהלים הוא בדוגמת התורה, וכמרומז בש"ס (קדושין ל, א) ת"ר כו' פסוקי תורה יתר עליו תהלים כו'.

אביע ברכותי שיגדלוהו (ראה קדושין ל, א:

ובפרט שמיום הולדת זה מתחילה שנת העשרים וארבעה, אשר בה, לכל הדיעות, נשלמין ימי הנערות (ראה קדושין ל, א.

מעות פורים ששלח בעדו ובעד ב"ב שיחיו נמסרו למטרתם, ואף שזכין לאדם שלא בפניו, הנה בכ"ז מפני …

… בנו תורה את בן בנו ואת בן חבירו תורה, מסיימים בגודל ההפלאה דלהוציא יקר מזולל המלמד את בן עם הארץ תורה (עיין קדושין ל, ע"א, ב"מ פה, א), והרי זה כל האדם שנברא לשמש את קונו ע"י שיעשה לו ית' דירה בתחתונים, ודירת האדם אינה אלא דרך …

… את כל החוקים האלה ליראה את ה"א אף שישנו חילוק באופן הלימוד, כשהבן צעיר הוא בשנים או לאחרי כן, וכלשון רז"ל (קדושין ל, ע"א) עד דידך על צוארי דבריך, זהו רק בהנוגע לאופן הלימוד, אבל גם לאחרי כן מחויבים בזה, נוסף על המצוה דהוכח תוכיח, …

וראה קידושין ל, סע"א.

קידושין ל, א.

אביע ברכותי שיגדלוהו (ראה קדושין ל, א:

… הוסיף בכאן ולמדתם אותם כי ושננתם שיספר להם המצות וכאן עד שילמדו אותם וידעום ויבינו אותם וטעמיהם]. ובמאירי (קידושין ל, א) "האב חייב בלימוד תורת הבן. . עד שידע ענין המצוות ויקיים אותם כראוי". ובבמדב"ר פי"ז, א (וראה תנחומא שלח יד …

וכן ברשב"א (מגילה יט, ב) ובריטב"א (סוכה שם) הזכירו הכתוב ד"חנוך לנער" לענין חובת חינוך דרבנן. אבל בגמ' קידושין ל, רע"א מבואר דקאי בבן גדול, וכמ"ש אדמו"ר הזקן בהל' ת"ת פ"א ס"ו. ובפשטות זהו הטעם שלא הביאו אדה"ז בשו"ע הל' שבת …

קידושין ל, סע"א. פרש"י (וראה גם ספרי) ואתחנן שם.

קידושין ל, סע"א. פרש"י (וראה גם ספרי) ואתחנן שם.

9 קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד'ה אל).

9 קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד'ה אל).

קידושין ל, סע"א. ספרי ופרש"י שם. הל' תת לאדה"ז פ"ב ה"ג.

קידושין ל, סע"א. ספרי ופרש"י שם. הל' תת לאדה"ז פ"ב ה"ג.

… שבת קיט, א. צוואת ר"י החסיד אות מז (סמ"ך). ומש"כ בדמשק אליעזר (לשם) שלא ליכתוב פסוק שלם (עפמש"כ בתוד"ה יתר קידושין ל, א) - הרי משנה וכותב ,לה'". ופוק חזי מאי עמא דבר, דכו"כ נהגו לכתוב כן בספריהם. -- ולהעיר מהנוהג בכו"כ אסיפות …

קידושין ל, סע"א. חדא"ג שם.

קידושין ל, סע"א. חדא"ג שם.

ואף שזכין לאדם שלא בפניו, הנה בכ"ז מפני ענין החינוך שבדבר (יעויין בקדושין ל, א שחינוך הוא …

קידושין ל, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ב. טושו"ע יו"ד סרמ"ה ס"ג. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ח.

הל' ת"ת שם ס"ג (מקדושין ל, סע"א).

ספר תהלים הוא בדוגמת התורה, וכמרומז בש"ס (קדושין ל, א) ת"ר כו' פסוקי תורה יתר עליו תהלים כו

כמחז"ל (קידושין ל, א): שהיו סופרים כל האותיות שבתורה. - ומובן ג"כ מל' ,סופרים"

ובפרט דאנן לא בקיאין בחסרות ויתרות - קדושין ל, סע"א. וכ"ה ברמ"א או"ח סקמ"ג ס"ד. וראה נ"כ שם.

ובפרט דאנן לא בקיאין בחסרות ויתרות - קדושין ל, סע"א. וכ"ה ברמ"א או"ח סקמ"ג ס"ד. וראה נ"כ שם.

קידושין ל, א. והובא להלכה – רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"א-יב. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב.

קדושין ל, א.

שכל התיבות והאותיות שבה הם בתכלית הדיוק, כמארז"ל (קידושין ל, א) "לפיכך נקראו ראשונים סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה", כך, שבודאי אי אפשר לשנות בה מאומה (מהנחה בלתי …

… שבתורה. ונפק"מ להלכה – בנוגע לדין שצריך לחלק הלימוד שבכל יום לג' חלקים, שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בתלמוד (קידושין ל, א. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב), שגם מדרשי חז"ל שהובאו בפירוש רש"י שייכים ל"שליש במקרא", להיותם פירוש פשוטו של מקרא.

קידושין ל, א.

ראה קידושין ל, א.

תוד"ה לא – קידושין ל, א.

קדושין ל, סע"א.

קידושין ל, א.

קידושין ל, א. וש"נ.

קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד"ה אל). ספרי ואתחנן שם (הובא בפרש"י שם). הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ג.

קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד"ה אל). ספרי ואתחנן שם (הובא בפרש"י שם). הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ג.

קדושין ל, סע"א ואילך (וראה תוס' שם ד"ה אל). ספרי ואתחנן שם (הובא בפרש"י שם). הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ה"ג.

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

קידושין ל, רע"א (ובפרש"י).

ואתחנן ד, ט-י. וראה קידושין ל, א.

קידושין ל, א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"א. וש"נ.

ספרי ופרש"י שם. קידושין ל, סע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"ג.

ספרי עה"פ. קידושין ל, סע"א.