21

6 לקוטי ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" - וגם מהמובן מכל המשך הפרשה* כי מטרת כתיבת ספר תורה היא ,שימה בפיהם", שהתורה תהיה אצל ישראל ,לעד" גם בזמן בו ,וניאצוני והפר את בריתי" - מסיק הרא"ש, כי הנאמר ,כתבו לכם" הוא לא עצם גדר המצוה, אלא רק חיוב פרטי במצוה.

[ויש להביא דוגמא לזה: לגבי מצות מזוזה נאמר בתורה* ,וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", למרות שגדר המצוה הוא (לא כתיבת המזוזה, אלא) ,לקבוע'י מזוזה"*].

גדר המצוה איפוא הוא, בהקדים:

קיימת מצוה של לימוד התורה, ויתירה מזו: ,ותלמוד תורה כנגד כולם", ובמצוה זו - העיקר הוא לדעת ,בל ההלכות פסוקות בטעמיהן"*, שבזה ,חייב הוא מן התורה" ובאופן שיהיו = ,שנונים ומחודדים בפיך" ו,משיב. לו מיד" וכו'* - ואם כן, בקיום מצוה זו כבר ישנו ,למדה .. שימה בפיהם" באופן הטוב ביותר.

חג השבועות א

על כך מתווספת בפרשת וילך מצות עשה מיוחדת מן התורה - שצריך לבצע מעשה (כתיבה) - על מנת להשיג (ספר) תורה שבכתב וללמוד בתורה זו (ואולי יש לומר הטעם, משום שעל ידי זה הלימוד נוח יותר ועמוק יותר (כאמור ,אותיות מחכימות"), בטוח מטעות, שכן ,הלומד מן הספר לא במהרה הוא משכח"*, ביכולתו לחזור בכל עת וכו', וכל האמור מהוה סייג יעיל למנוע ,והפר גו'"); אלא, שבזמן" אמירת הציווי היה מעשה זה של כתיבה, קשור ואפשרי רק על ידי לימוד בספר תורה, תורה שבכתב; משום שלא הותר עדיין לכתוב את התורה שבעל פה, ,דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם% - ,,בבחינת ,,אריה הוא דרביע עליה"*, על הגברא (=ארי רובץ כנגד האדם ומונעו מלעשות).

ומפאת הגבלה זו (,אריה דרביע") נוסף ענייץ צדדי, שאינו קשור ישירות לנושא של ,ולמדה .. שימה בפיהם", אלא קשור לדינים הקובעים כיצד נעשה ספר - ספר תורה5: