ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לוישלחי"ט כסלו173

173

וכמבואר במפרשי הזהר³², דהיינו שעניני חכמת האלקות מפורשים ומוסברים בהבנה והשגה (לא כהלומד לגירסא), שאז הלימוד הוא בגדר "פרנסה", כמבואר בתניא³³ שע"י לימוד התורה "היטב בעיון שכלו עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עמו והיו לאחדים — נעשה מזון לנפש".

[ויש לומר, שבזה יש לתווך דברי אדמו"ר הזקן אודות לימוד חכמת הקבלה, שנראים כסותרים לכאורה זא"ז:

אחז"ל³⁴ — וכן נפסק להלכה³⁵ — שחייב אדם לשלש זמן לימודו — שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד. ופסק אדה"ז בהל' ת"ת שלו³⁶, ד"חכמת הקבלה תחשב בכלל שליש בתלמוד" (ומיוסד על פסק הרמב"ם³⁷ ש"הענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן"); ואילו בספרו לקו"ת³⁸ מבאר אדה"ז (ובשקו"ט ע"ד הנגלה) "דלימוד הזהר וכהאריז"ל הוא בכלל שליש במקרא"³⁹, "שהרי מדרש הזהר הוא על פסוקי התורה⁴⁰ ועוד שגם בלימוד רזין דאורייתא אינו משיג רק המציאות כו'"⁴¹, "וה"ז³⁹ כעין לימוד המקרא שהוא קורא בשמותיו של הקב"ה אע"פ שאינו משיג כלל עצמיות הגנוז בהן. . וכעין זה הוא בלימוד הזהר וע"ח".

וע"פ הנ"ל שיש שני אופנים בלימוד פנימיות התורה יש לתווך, שאם לומד⁴² רק נקודות הענינים (ע"ד דברים קצרים שבמשנה) ה"ז בכלל "מקרא"⁴³, משא"כ כשלומד בהבנה והסברה ובפרטיות, ובמיוחד — כשמשיג הענין ונתפס בשכלו ונעשו לאחדים⁴⁴, ה"ז ע"ד "שליש בתלמוד"⁴⁵, שהוא לימוד טעמי ההלכות

הערות

32. כסא מלך לתקו"ז שם. הקדמת מקדש מלך לזהר. — וראה ג"כ שער ההקדמות (הנ"ל הערה 7).
33. פ"ה (י, רע"א).
34. קידושין ל, א.
35. רמב"ם הל' ת"ת פ"א הי"איב. טושו"ע יו"ד סרמ"ו ס"ד. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב ס"א.
36. שם בסוף הסעיף.
37. הל' ת"ת שם הי"ב — "לפ"ד ש"ך" (ל' אדה"ז שם) — ראה ש"ך יו"ד שם סק"ו בנוגע לחכמת הקבלה (ובדרישה לטיו"ד שם (שהובא בש"ך) — ד"פרדס. . חקירות עיונית אלקית").
38. ויקרא — ביאור ד"ה ולא תשבית פ"ד וה'. לקו"ת שה"ש ד"ה לריח שמניך (הא') ספ"ב. וראה גם ביאוה"ז בראשית ב, ד (ולהצ"צ שם — ע' תרכ).
39. ל' הלקו"ת שה"ש שם (ג, סע"ג).
40. ראה לקו"ת שם (ויקרא ה, ד. שה"ש ג, סע"ג) בנוגע למדרש רבה כו' (והתיווך עם מ"ש בהל' ת"ת שם).
41. ל' הלקו"ת ויקרא שם (ה, רע"ג).
42. נוסף על החילוק אם לומד פירוש המקראות (שבספרי קבלה כו') — שזהו בכלל מקרא (ראה הערה 40), או ששקו"ט בהבנה והסברה.
43. מכיון שיש בזה רק ידיעת המציאות לחוד (משא"כ ידיעת ההלכות שבמשנה) — כנ"ל בפנים מלקו"ת (ע"ש באורך). וע"פ המבואר בפנים י"ל, שאפשר להיות ג"כ לימוד פנימיות התורה ע"ד לימוד הלכות פסוקות שבמשנה ותלמוד — שליש במשנה.
44. ועפ"ז, רק "לימוד הזהר וע"ח" (בפ"ע) הוא בכלל ה"שליש במקרא" — כי בספרים אלו עצמם אין ביאור והסברה בהרחבה כו' (משא"כ כפי שעניני פנימיות התורה נתבארו בתורת חסידות חב"ד, ע"י משלים וכו'). אלא שצע"ק, כי בלקו"ת שם משמע, שזה גופא שאין בזה השגת המהות אלא ידיעת המציאות לבד ה"ה בכלל מקרא, והרי הגבלה זו היא "אפילו לגדולי החכמים" (לקו"ת שה"ש שם). ואכ"מ.
45. ועפ"ז צ"ל לכאורה, דמ"ש הרמב"ם (כנ"ל) ש"הענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן" — זהו רק כשלומדם בהבנה והסברה ובפרטיות[ednref_40_*], משא"כ כשלומד רק נקודות הענינים בכללות* ה"ז בכלל מקרא (או משנה — ראה הערה 43). [edn_40_*] כמשנ"ת במק"א ("הדרן על הרמב"ם" (קה"ת, תשמ"ה) הערה 6. לקו"ש חכ"ו ע' החילוק בין "לטייל בפרדס" (ל' הרמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ד) ו"נכנסו לפרדס". ע"ש.

מצוטט ב־2 עמודים

שולחן ערוך א לקו"ש ח"ל ע' 173
תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א לקו"ש ח"ל ע' 173

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.