או"ח סימן לו — דין דקדוק כתיבתן

לו דין דקדוק כתיבתן ובו ו' סעיפים:

א לכתחלה צריך לכתוב כתיבה תמה^א ושלימה^ב בתמונת האותיות שלמדוה מדברי התלמוד ומדרשים וקבלה מהראשונים אבל אם שינה לא פסל^ג אלא א"כ הפסיד צורת האות לגמרי^ד כמו שיתבאר:

ב זו היא תמונת האותיות^ה

א צריכה להיות הנקודה העליונה עשויה כיו"ד^ו ולפיכך צריך להיות בה ג' עוקצים כמו ביו"ד עוקץ א' למעלה^ז לכתחילה ושנים למטה א' מימין הנוגע בגג האל"ף ואם לאו פסולה כמו שיתבאר^ח וא' משמאל לכתחלה והוא לא יהיה נוגע בגגה ואם נגע כשרה^ט כמו שנתבאר סי' ל"ב^י ויו"ד זו צריכה להיות לכתחלה שיהיה פניה עם עוקציה שלמעלה הפוכים קצת כלפי מעלה^יא וקבלה מהחסיד^יב שתהא רגל יו"ד זו נוגעת באל"ף לכתחלה באמצע גגה ולא בקצהו וסוף הגג של צד ימין צריך לכתחילה שיהא עקום קצת כלפי מעלה^יג ולא יהא עקום הרבה ונקודה התחתונה פעמים שתמונתה כדלי"ת קטנה הפוכה על פי הסוד וכן צ"ל בתפילין על פי קבלת האר"י ז"ל^יד ופעמים שתמונתה ג"כ כיו"ד תלויה בתגה בגוף האל"ף^טו ולכן לכתחלה צריך שיהא לה עוקץ קטן לצד ימין למטה^טז ועל פי הסוד צריך שיהא עוקץ זה מכוון כנגד עוקץ העליון שעל היו"ד העליונה^יז:

ב (על פי הסוד צריכה להיות מרובעת למעלה^יח כמו דלי"ת ולא עגולה כרי"ש) צריך ליזהר בתג שלאחריה^יט לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף ואם נראית ככ"ף פסולה ואם ספק אזי מראין לתינוק וצריך לכתחלה שיהא לה בראשה מצד שמאל תג קטן^כ ועל פי הקבלה יהא לה עקב עב למטה^כא כי תמונתה כמו דלי"ת תוך גרון של וא"ו על כן צריך שיהיה לה זוית למעלה שתהא כמו דלי"ת ועקב טוב^כב למטה שיהא במקום ראשו של וא"ו^כג:

ג צריך שיהא ראשה עב ורגל ימין דקה תהיה לכתחלה^כד ויורדת מעט למטה יותר מירך שמאל^כה וירך שמאל לא תהיה עקומה אלא משוכה בשוה ומוגבהת קצת כלפי דלי"ת^כו לכתחלה ויש מי שקבלה בידו שגוף הגימ"ל יהיה כמו זיי"ן^כז שימשוך רגל ימין מאמצע הראש ולא מקצהו כמו בוי"ו וכן כל ראשי שמאל^כח שבאותיות שע"ט נ"ז ג"ץ יהיו דומים לזיי"ן ועל כן התגי"ן שעליהם נקראו זייני"ן^כט אבל קבלת האר"י ז"ל אינו כן^ל כמו שיתבאר^לא וירך שמאל תהא נמוכה^לב כדי להמשיך^לג אות אצל ראש הגימ"ל כי כן קבלה מהחסיד ולכשיכתוב וא"ו אצל נו"ן כפופה יכתבנה בתוך כפיפת הנו"ן כדי להסמיך ראשיהן זה אצל זה וכשיכתוב ך' פשוטה אצל צד"י כפופה טוב לעקם צואר הצד"י מעט לצד ימין כדי שיקרב קצת כ"ף הפשוטה לראשי הצד"י אבל בלי צורך לא יעקם שום אות כי כן קבלה מהראשונים^לד שיהא כולם בעמידה פשוטים ולא מוטים לא לימין ולא לשמאל:

ד צריך שיהא גגה ארוך ורגלה קצרה^לה שאם תהא רגלה ארוכה מגגה תדמה לכ"ף פשוטה ותפסל כשלא יקראנה התינוק ד' ולכתחלה צריך שתהא הרגל פשוטה בשיפוע קצת לצד ימין^לו ושיהא לה תג קטן בראש גגה מצד שמאל^לז וצריך ליזהר בתג שלאחוריה לרבעה^לח שלא תהא נראית כרי"ש ותפסל על ידי קריאת התינוק ויש מי שקבלה בידו שאינו די שיהא לה זויות חדה מלאחוריה אלא לכתחילה יהא לה שם עקב^לט טוב^מ כי תמונתה כמו ב' ווי"ן סגורים והעקב הוא נגד ראש הוי"ו א' ויעשה ג"כ עוקץ קטן לצד ימין^מא בולט על פניה למעלה ועוקץ זה הוא כנגד ראש הוי"ו הב':

ה צריך לעשות לה לכתחלה תג קטן למעלה מצד שמאל^מב וגם באחוריה יעשה עוקץ קטן^מג שתהא מרובעת כמו דלי"ת ולא עגולה כר' והנקודה שבתוכה לא תהא סמוכה לגגה^מד אלא יהא ביניהם חלק כל כך בכדי שאדם בינוני יכירנו היטב מעל ספר תורה שעל גבי הבימה כשקורא בו ואם נגעה ממש בגגה^מה אפילו נגיעה דקה כחוט השערה פסולה^מו ולא תהא הנקודה נגד אמצע הגג אלא נגד סופו^מז בצד שמאל ואם עשאה באמצע פסולה וצריך לתקנה אלא א"כ אין תיקון מועיל אזי יש להכשיר אפילו לכתחילה כמ"ש סי' ל"ב^מח ויש מי שקבלה בידו^מט שהנקודה תהא דקה למעלה ועבה קצת למטה כעין יו"ד כי תמונת הה' היא דלי"ת ויו"ד (בכל ההי"ן חוץ מההי"ן של שם הוי"ה ב"ה שיש בהם קבלה אחרת כמו שיתבאר^נ) ותהיה הנקודה עקומה למטה לצד ימין ולא לצד שמאל פן תדמה לתי"ו:

ו צ"ל ראשה קצר^נא שלא תדמה לרי"ש ורגלה ארוכה שלא תדמה ליו"ד^נב ותפסל על ידי קריאת התינוק וטוב שתהיה עגולה לצד ימין בראשה שלא תדמה לזיי"ן^נג ואע"פ שראש הזיי"ן עובר מב' צדדין מכל מקום יש לחוש שמא תינוק שאינו חכם ולא טפש יקראנה זיי"ן ותפסל ועל פי הסוד צ"ל רגלה פשוטה בשוה ועביה מתמעט והולך^נד מעט מעט עד שתהא חדה למטה ועל פי קבלת האר"י ז"ל^נה צריך להיות עוקץ קטן מצד שמאל בראש כל הווי"ן שבתפילין ולא בספר תורה^נו:

ז צריך ליזהר שלא תהא רגלה ארוכה^נז שלא יתדמה לנו"ן פשוטה ותפסל על ידי קריאת התינוק וראשה צריך להיות עובר מב' צדדין שלא תדמה לוי"ו ויהיה מרובע על פי הסוד^נח:

ח לכתחלה צריך לעשות לה חטוטרות^נט על גבי ב' רגליה וגם תג קטן בראש רגל שמאל^ס אבל רגל ימין יהיה ראשו עגול לצד ימין^סא לכתחלה וב' רגליה צ"ל כב' זייני"ן^סב לכתחלה ועל פי קבלת האר"י ז"ל^סג צ"ל רגל הימנית כמו וי"ו בתפילין וקו החטוטרות שעל רגל הימין יהיה עב ושעל רגל השמאל יהיה דק ואם האריך החי"ת^סד עד שנשתנה צורת הזייני"ן לגמרי אפילו עשאה דלי"ת וזיי"ן וחטוטרות על גבו פסולה ובתפילין אין לה תיקון^סה משום שלא כסדרן אבל אם לא עשה לה חטוטרות כלל^סו אפילו האריכה הרבה כשרה בדיעבד:

ט צריך שיהא ראש ימין שלה כפוף מעט למטה^סז לכתחלה אבל לא יהיה כפוף הרבה^סח לכתחלה וראש שמאל שלה יהיה כזיי"ן^סט (לדברי המצריכים כן בכל אותיות שעטנ"ז ג"ץ אבל לפי קבלת האר"י ז"ל^ע תהיה כוי"ו ישרה בתפילין) אבל ראש ימין לכתחלה יהיה עגול כוי"ו ולא יהא ראוי להושיב עליו כתרי התגין^עא שאם ראש ראשון היה שוה והגון לתגין כמו ראש הב' לא היו מדלגין עליו להושיבם בראש הב' דומה למה שאמרו^עב אין מעבירין על המצות ומטעם זה כל היודי"ן שבצד ימין בעי"ן וצד"י ושי"ן שבספר תורה^עג כולם פניהם כלפי מעלה ואין ראוין להושיב עליהן כתרי התגי"ן:

י צ"ל עליה תג קטן מלמעלה^עד לכתחלה וצריך לעשות ראשה כפוף בשמאלו למטה^עה שיהיה כמו עוקץ קטן יורד למטה ויהיה עוקץ זה קצר מרגלה^עו פן תדמה לחי"ת ורגלה יהיה כפוף קצת לכתחלה להיטיב צורתה^עז ויהיה רגל קטן ולא גדול פן תדמה לרי"ש^עח ויהיה קצר ולא ארוך שלא תדמה לוי"ו^עט ותפסל על ידי קריאת התינוק ואם חסר עוקצה השמאלי ואצ"ל רגלה הימנית פסולה ובשמאלי מועיל תיקון אפילו בתפילין אבל לא בימיני^פ כמו שנתבאר בסי' ל"ב^פא:

כ כפופה קבלת החסיד^פב שהיא צריכה להיות עגולה מכל צד ולא יהיה לה שום זויות לכתחלה ואם עשה לה זוית באחוריה מלמעלה כשרה^פג אם היא עגולה למטה אבל אם עשה מלמטה ומלמעלה הרי זו דומה לב' ופסולה^פד:

ך פשוטה צ"ל גגה קצר שלא תדמה לרי"ש לכן לא ימשוך אותה בסוף השיטה^פה ואע"פ שכל האותיות אין למשכן^פו מכל מקום בדיעבד כשרות אבל זו פסולה^פז אם תינוק שאינו חכם ולא טפש אינו קוראה כהלכתה ולכתחלה צריך להיות כל הפשוטות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות^פח ומטעם זה לא יעשה לכ"ף פשוטה זויות למעלה אלא תהיה עגולה כמו רי"ש^פט שאם כופפין אותה שתיעשה כף כפופה שאין חילוק ביניהם רק שזו כפופה וזו פשוטה ואם עשה לה זויות למעלה כמו דלי"ת פסולה^צ ואין לה תיקון בתפילין ומזוזות שדינה כרי"ש שעשאה כמו דלי"ת שצריך לגרור את כולה כמו שנתבאר בסי' ל"ב^צא:

ל צריך להיות צוארו ארוך כוי"ו^צב וראשו עגול לצד ימין ולצד שמאל זויות לראשו כמו שהוא ראש הוי"ו^צג כי תמונת הלמ"ד היא כמו כף כפופה ועליה וי"ו^צד ומטעם זה יהיה זנבה עב וכפוף היטב לפניה ותהיה עגולה מאחריה לצד ימין ככף כפופה^צה אבל לצד שמאל מקום חיבור גופה וצוארה יהיה לה זויות בין סוף הוי"ו שיורד בדקות לצורת כף^צו וכל זה לכתחילה^צז ועל פי הסוד צריך להיות לה ב' תגי"ן על ראש צוארה^צח ימינה גדול ושמאלה קטן^צט:

מ פתוחה ומ"ם סתומה צריך שיהיו שוין^ק לכתחלה בכל היכולת שהרי שתיהן נקראות ממי"ן אלא שזו מ"ם פתוחה וזו מ"ם סתומה ולכן אין לעשות מ"ם פתוחה עגולה^קא למעלה ולמטה בצד ימין שאם יעשה בסתומה שמא יתדמה לס' לתינוק שאינו חכם ולא טפש (ועוד כי האותיות צריכים להיות נכרות מיד כשרואין אותן בראיה קלה ולא עד שיסתכל בהן קצת) אלא תהיה להן זויות למטה בצד ימין לכתחילה אבל למעלה יש שעושין שם עגולות^קב לכתחלה כדי שתהיה תמונת המ"ם פתוחה ככ"ף כפופה ווי"ו^קג ומטעם זה אין עושין גג עגול אלא מאריכים אותה בשוה עד כנגד קצה מושב התחתון^קד שעי"כ דומה גופה לכ"ף כפופה ויש שעושין אותה שם מרובעת^קה ונמצא תמונת המ"ם פתוחה היא ב' ווי"ן^קו והעיקר כסברא הראשונה^קז והחרטום צריך שיגיע עד כנגד מושב התחתון^קח כדי שיהא ראוי לסתום ותמונתו לכתחלה היא כמו וי"ו עומדת מוטה קצת ולא הרבה^קט ולכן לא יהיה הפגם שבין הגג ובין ראש החרטום גדול כ"כ שיצטרך למשוך ממנה בעקמומיות ולא יהיה וי"ו עומדת:

ם סתומה כבר נתבאר שיש לעשותה עגולה בצד ימין^קי לכתחלה אבל לא למטה^קיא וגגה יהיה עובר מחוץ לסתימה כעובי קולמוס^קיב כי זהו שיעור הנקודה של מ"ם פתוחה כי מ"ם סתומה גם כן תמונתה כף ווי"ו כמו הפתוחה אלא שהוי"ו סותמתה:

נ יהא ראשה כזיי"ן^קיג לפי שצריכה להיות שוה לנו"ן פשוטה בכל היכולת לכתחלה שהרי שתיהן נקראות נוני"ן אלא שזו כפופה וזו פשוטה והפשוטה צריכה להיות ג"כ בענין שאם תכפפנה תהיה כפופה כמו שיתבאר ויהיה הראש קצר ומושבה התחתון משוך לצד שמאל היטב יותר מן הראש^קיד שלא תדמה לבי"ת וצוארה קצת ארוך כדי להסמיך אות אצל ראשה^קטו כמו שנתבאר למעלה^קטז ותהיה עגולה גם^קיז מלמטה לצד ימין^קיח וכן כל האותיות הכפופות צריכים להיות לכתחלה עגולות למטה^קיט שאם תפשטנה תהיה פשוטה:

ן פשוטה תואר צורתה כמו זיי"ן^קכ אך שהיא ארוכה כשיעור שתהא ראויה להעשות נו"ן כפופה אם תכפפנה^קכא כמ"ש למעלה בכ"ף פשוטה ואם היא קצרה מראין לתינוק שאינו חכם ולא טפש ואם קוראה זיי"ן פסולה:

ס צריך שתהא מלמעלה גגה שוה^קכב לכתחלה כי היא מחוברת מב' אותיות כ"ף כפופה דבוקה עם וי"ו^קכג בסופה וצריך שתהא עגולה בג' זויותיה וגגה למעלה יהא לכתחלה עובר חוץ לסתימה כעובי קולמוס שהוא שיעור גגו של וי"ו הדבוקה בסופה^קכד:

ע יהיה ראש הראשון כעין יו"ד שפניה מעט למעלה^קכה מטעם שנתבאר למעלה באות ט' וגופה יהיה בעמידה^קכו כדי שיוכל להסמיך אות אצלה^קכז וראש הב' הוא כמו זיי"ן עומד בה מטעם שנתבאר למעלה שם^קכח אבל על פי קבלת האר"י ז"ל^קכט יהיו ב' קוין של העייני"ן שבתפילין כשתי ווי"ן ישרות:

פ כפופה^קל קבלה מהחסיד לעשות לה זויות לכתחלה למעלה בצד ימין מבפנים ומבחוץ אבל למטה תהיה עגולה מבחוץ כמו כל הכפופות שצריך להיות עגולות למטה^קלא לכתחלה אבל מבפנים שם תהא לה זויות כדי שיהא בלבן שבפנים צורת בי"ת כי כן קבלה מהחסיד^קלב:

ף פשוטה צ"ל עגולה למעלה^קלג בצד ימין לכתחלה כמו שהכפופה היא למטה^קלד אבל קבלת החסיד^קלה לעשותה מרובעת למעלה כמו שהכפופה היא למעלה וצריכה להיות ארוכה לכתחלה כשיעור שתהיה ראויה להעשות פ' כפופה אם תכפפנה^קלו:

צ כפופה ראשה הראשון יהא כפוף קצת כלפי מעלה^קלז מטעם שנתבאר למעלה^קלח ויריכה ידביק באמצע צווארה^קלט ולא למטה פן תדמה לעיין וראשה הב' כמו זיי"ן^קמ מטעם שנתבאר למעלה^קמא וצוארה קצת ארוך כדי להסמיך אות אצל ראשה^קמב ומושבה משוך לצד שמאל היטב כי תואר גופה היא כמו נו"ן כפופה ויו"ד עליה^קמג ותהיה עגולה למטה בצד ימין^קמד לכתחלה כמו בכל הכפופות ועל פי קבלת האר"י ז"ל^קמה כל הצד"י שבתפילין יהא ראש ימין כמו יו"ד הפוכה ושמאלה נו"ן כפופה^קמו:

ץ פשוטה תהא ראשה כמו של כפופה^קמז ורגלה תרד למטה מדבוק הראשים לכתחלה בכדי שיהא ראוי לעשותה כפופה^קמח:

ק צ"ל תג קטן על גגה בצד שמאל^קמט לכתחלה ויריכה הימנית צריכה להיות עקומה היטב לצד רגל שמאל התלויה^קנ ויש למשוך רגל שמאל התלויה באלכסון קצת לצד ימין^קנא:

ר תהיה עגולה ממש מאחוריה למעלה^קנב שלא תדמה לדלי"ת ותפסל על ידי קריאת התינוק ויריכה קצר שלא תדמה לכף פשוטה ותפסל ע"י קריאת התינוק:

ש ב' ראשיה הראשונים יהיו כעין יו"ד^קנג שפניה למעלה^קנד מטעם שנתבאר למעלה^קנה וראשה הג' כעין ז' מטעם שנתבאר שם ולפי קבלת האר"י ז"ל^קנו כל השיני"ן שבתפילין יהיו ג' קוין כג' ווי"ן ישרות וצריך לדבק ראש האמצעי לצד שמאל למטה^קנז ולא יהא מושב רחב למטה אלא חד^קנח לצד שמאל לכתחלה ואז יהיו כל הג' ראשים עומדים למטה על רגל אחת כמו הקו"ף והרי"ש:

ת קבלה מהראשונים שיהיה גגה עם רגל ימין כמו דלי"ת^קנט ורגל שמאל יש שעושין כעין וי"ו הפוכה^קס ויש שעושין^קסא כמו ד' קטנה ההפוכה^קסב וכל מקום שההלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג^קסג וכל זה לכתחלה:

ג כל האותיות צריכים להיות גולם אחד^קסד כגון יוד"י האל"ף והעי"ן והפ"א והצד"י והשי"ן ורגלי התי"ו צריכים להיות נוגעות באות ובאחת שאינה נוגעת פסולין התפילין עד שיתקנו^קסה ואין קריאת התינוק מועלת בזה כמו שנתבאר בסימן ל"ב^קסו וכן מ"ם סתומה וסמ"ך צריכין להיות מודבקות וסמוכות לגמרי ואפילו פירוד דק כחוט השערה פוסל בהם וכן בשאר אותיות חוץ מרגל הה' והקוף שאין להם ליגע ואם נגעו פסולין התפילין^קסז ואין תיקון מועיל בהן כמו שנתבאר שם^קסח:

ד כל אות שיש בה ספק שמא אין בה כשיעור הראוי בענין שהיא פסולה או שמא אין צורתה עליה בענין שהיא פסולה מראין לתינוק שאינו חכם ולא טפש ואם יודע לקרותה כהלכתה כשרה^קסט אבל אם ידוע לנו שאין האות כהלכתה אין קריאת התינוק מועלת^קע כמו שנתבאר בסי' ל"ב^קעא:

ה אותיות שעטנ"ז ג"ץ^קעב והוא הדין נו"ן פשוטה וצ' כפופה^קעג בכל מקום שהם צריך לזיינן בג' תגין^קעד קטנים^קעה וצריך שיהיו התגין נוגעין בגוף האותיות^קעו וכל אחד נפרד מחבירו ואם אינן נוגעין בגוף האות או שנוגעין זה בזה פסולין^קעז וצריך לתקנן לכתחלה אבל בדיעבד אפילו לא עשה להן כלל תגין כשרין^קעח ויש פוסלין^קעט אם לא תייג שעטנ"ז ג"ץ ויש לחוש לדבריהם להחמיר בשל תורה ולתקנן^קפ ואפילו בתפילין מועיל תיקון^קפא ואין בזה משום שלא כסדרן הואיל וגוף האות צורתו עליו:

ו ונהגו הסופרים לעשות עוד תגין בכמה מקומות^קפב ואין חשש בזה^קפג רק שיזהרו מאד כשעושין על היו"ד או על הוא"ו שיעשו תגין דקין^קפד שלא תתקלקל צורות הוא"ו או היו"ד: