מ
מ פתוחה ומ"ם סתומה צריך שיהיו שויןק לכתחלה בכל היכולת שהרי שתיהן נקראות ממי"ן אלא שזו מ"ם פתוחה וזו מ"ם סתומה ולכן אין לעשות מ"ם פתוחה עגולהקא למעלה ולמטה בצד ימין שאם יעשה בסתומה שמא יתדמה לס' לתינוק שאינו חכם ולא טפש (ועוד כי האותיות צריכים להיות נכרות מיד כשרואין אותן בראיה קלה ולא עד שיסתכל בהן קצת) אלא תהיה להן זויות למטה בצד ימין לכתחילה אבל למעלה יש שעושין שם עגולותקב לכתחלה כדי שתהיה תמונת המ"ם פתוחה ככ"ף כפופה ווי"וקג ומטעם זה אין עושין גג עגול אלא מאריכים אותה בשוה עד כנגד קצה מושב התחתוןקד שעי"כ דומה גופה לכ"ף כפופה ויש שעושין אותה שם מרובעתקה ונמצא תמונת המ"ם פתוחה היא ב' ווי"ןקו והעיקר כסברא הראשונהקז והחרטום צריך שיגיע עד כנגד מושב התחתוןקח כדי שיהא ראוי לסתום ותמונתו לכתחלה היא כמו וי"ו עומדת מוטה קצת ולא הרבהקט ולכן לא יהיה הפגם שבין הגג ובין ראש החרטום גדול כ"כ שיצטרך למשוך ממנה בעקמומיות ולא יהיה וי"ו עומדת:
הערות
- ק. אלפא ביתא ממשמעות רא"ם בספר יראים (סי' שצט). הגהות מיימוניות פ"א מהל' תפילין אות צ. ברוך שאמר. ב"י.
- קא. ראה אותיות הרב ע' רטו-ז.
- קב. הגהות מיימוניות שם. אלפא ביתא. ב"י.
- קג. אלפא ביתא בשם ספר התמונה. אגור סי' פה. ב"י.
- קד. ברוך שאמר (אלפא ביתא). ב"י.
- קה. אגור שם. ברוך שאמר. אלפא ביתא בשם סופרים מומחים. ב"י.
- קו. באותיות הרב ובזכרון רפאל משה הגיהו: בי"ת ווי"ו.
- קז. שכך הוכיח אלפא ביתא מספר התמונה. וכ"נ מסקנת האגור שם. שו"ת צ"צ חאו"ח סי"ח ס"ו שבסת"ם שלנו המ"ם פתוחה עגולה למעלה לצד ימין. וראה אותיות הרב ע' יז ובקובץ יגדיל תורה חכ"ו ע' מ, שבכתב המיוחס לרבינו היא דומה לכ"ף כפופה בלי זוית גם למטה בצד ימין.
- קח. ברוך שאמר (אלפא ביתא). ב"י.
- קט. ראה אותיות הרב ע' ריח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.