ספרי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"אגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר ה"צמח צדק"אגרת כג

אגרת כג

[תקצ"ו]

מעשה ²⁹⁹ שהיה כך היה, אדמו"ר נ"ע דרשותיו הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל ³⁰⁰ , והוא הי' משלם לו, להפיצם בישראל לכל השומעים. ואחר הסתלקותו נ"ע לא נמצאו כלל הכתבים אצל היורשים ולא נודע מהם, כי אם אחד מיוצאי חלציו ³⁰¹ טרח והשיגם מידי התלמידים השומעים, והיו מעורבים עם עוד הרבה כתבים של כותבים אחרים שאין ראויין לעלות על שולחן ³⁰² כו', והוא בירר מתוכם ³⁰³ הכתבים של הרי"ל ז"ל לפי האומדנא שלו והכרת לשונו הטיב, והגיהם, ועשה מהם ספר להדפיס באם שיותן רשיון על זה מצענזור של הקיר"ה.

ועתה השאלה אם מחוייב ליתן חלק לכל היורשים ³⁰⁴ או לא, כיון שלא אצלם נמצאו הקונטריסים כלל, כי אם מעלמא השיגום אחר רוב הטורח והוצאות מרובות, והם לא שמו על לבם כלל להתעסק בזה, כי אם אחר שזה טרח ומצא הם מבקשים גם כן חלק. ועוד שהאחד מיוצאי חלציו הנ"ל קנה זכות מיורשי הרי"ל ³⁰⁵ גם כן בזה, כי לפי האומדנא הי' אדמו"ר מוותר הריוח לאחיו הרי"ל נ"י לפי שהוא כתבם.

והנה גם אם היו הקונטריסים אצל היורשים ממש, יש לומר שאין לזה רק דין טובת הנאה ³⁰⁶ , דודאי רק טובת הנאה היה לאדמו"ר נ"ע בהם שהוא לבדו או באי כחו יוכלו להדפיסו, דכמו התרומות ומעשרות אין לו בהם רק טובת הנאה ³⁰⁷ , הכי נמי הרי עצם הדרושים עם שהם מחכמתו והשכלתו אעפ"כ כבר נתונים המה לכל ישראל, כמו התרומה אע"פ שגדלה בשדהו מאחר שחייבה התורה ליתנם לכהן אין זה שלו, וכמו כן כאן. וכל שכן שכבר למדה ומסרן לרבים, והכתבים הם רק מהנמצא אצל הרבים כנ"ל.

הערות

299. נדפסה בשו"ת צמח צדק חו"מ סי' ע אות ט, מכתי"ק 227 רכד, א. מ"ש לקמן "ועשה מהם ספר להדפיס", הכוונה ל"תורה אור" שנדפס בשנת תקצ"ז, כדלקמן אגרת הבאה. ממה שכותב כאן "ספר להדפיס באם שיותר רשיון על זה מצענזור" נראה שנכתבה לפני קבלת הרשיון, בכ"א מ"ח תקצ"ז (תאריך הרשיון, מעבר לשער, הוא אוקטובר 20 1836, בלוח היוליאני). אם כן מסתבר שנכתבה במשך שנת תקצ"ו.
300. הי' כותב אחיו הרי"ל ז"ל: כאמור בשער הספר תורה אור "ונתנו לכתוב רוב הדרושים, על ידי אחיו תלמידו הרב הגדול בישראל, ירא וחרד לדבר ה' מוהר"ר יהודה ליב זצ"ל, מ"מ ומ"ץ דק"ק יאנאוויטש, ועל פי ציווי כ"ק אדמו"ר נ"ע כתבם כתיבה תמה ומאושרה, ורובם סדרם לפני אחיו אדמו"ר נ"ע והוא הגיה אותם בכבודו ובעצמו, ככתבו וכלשונו". וראה בפרטיות תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ד (וראה שם, שהרה"ק מהרי"ל נפטר בשנת תקפ"ו).
301. אחד מיוצאי חלציו: הוא רבינו בעצמו.
302. לעלות על שולחן: מלכים. ע"פ ע"ז סח, ב.
303. טרח והשיגם . . בירר מתוכם: בכת"י 323 (קנב, א) כרוכה הטיוטה של אגרת שכתב הג"ר ישכר בער הלוי הורוויץ (מ"ץ דליובאוויטש באותה תקופה – תקצ"ו), אל הרב אשר ברלין, ובה כותב אודות התעסקות רבינו בזה: "ומחמת טרדתו כעת בכתבי קודש של ספר תורה אור הנדפס מחדש אינו מכניס לפניו שום עסק, ולכן לא הרחיב הדבור כל כך עמו (והראי' אמר לי אדמו"ר שי', שמפני טרדתו אינו משיב אפילו תשובות שאלות, שהרי הבטחתי להמ"ץ ר' אשר [ברלין הנ"ל] לשלוח לו תשובה בנדון שאלה בהלכות נדה, ולא השבתיו)". כמו כן יש תשובה (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' מז ע' רכו) מאותה תקופה (ז' שבט תקצ"ז) שהשיב מהרי"ב הנ"ל "בהסכם אדמו"ר שי'". ובפרטיות יותר הורה רבינו לבנו הרה"ק רבי ישראל נח להשיב על כך (יגדיל תורה שם ע' רח). וכנראה כל זה בגלל טרדת רבינו באותה שעה בעריכת התורה אור.
304. לכל היורשים: של כ"ק אדמו"ר הזקן.
305. מיורשי הרי"ל: אודות צאצאיו של הרה"ק מהרי"ל, ראה תולדות חב"ד ברוסיא הצארית פרק ד.
306. יש לומר שאין לזה רק דין טובת הנאה: להעיר מאגרות-קודש אדמו"ר האמצעי (אגרות יג. כב. כג): "יכול אדם לאסור הנאות ספרו על אחרים".
307. התרומות . . טובת הנאה: פסחים מו, ב ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.