ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק דהלכות יום טובתצח דין שחיטה ביו"ט ובו ל"ח סעיפים:יא

יא

יא בהמה שהיא מסוכנת והוא ירא שמא תמות אם כבר גמר סעודת יו"ט ואין צריך לה עוד ביו"ט אסור לשחטה ביו"ט^מח שמשום הפסד ממונו לא התירו לו מלאכה גמורה שלא לצורך יו"ט שיש בה איסור מן התורה^מט אבל אם אין במלאכה איסור מן התורה כגון שיש שהות ביום לאכול מבהמה זו כזית צלי^נ אחר שתצא נפשה^נא (כמ"ש ביו"ד סי' כ"ז^נב) אע"פ שאין שהות ביום כדי לבדקה קודם אכילת הכזית^נג ואע"פ שלא יאכל שום אדם ממנה כלום ביו"ט^נד מכל מקום כיון שיש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית אין איסור מן התורה לשחטה ביו"ט מפני שאם היו מזדמנים לו אורחים שלא אכלו עדיין היום ורוצים לאכול מבהמה זו היתה השחיטה מותרת^נה א"כ שחיטה זו נקראת מלאכת אוכל נפש^נו ולכן אף שאין לו אורחים שרוצים לאכול ממנה מכל מקום כיון שהשחיטה מתרת ומכשרת את הבשר שיהא ראוי לאכול ביו"ט אם יזדמנו לו אוכלים אין בשחיטה זו איסור מן התורה אלא שחכמים אסרוה כל שאין בה צורך יו"ט^נז ובמקום הפסד לא העמידו חכמים את דבריהם^נח:

הערות

מח. משנה כה, א ורש"י ד"ה בהמה. טור ושו"ע ס"ו.
מט. פסחים מו, ב. לבוש ס"ו. וראה גם לקמן סי' תקג ס"א.
נ. משנה שם כת"ק. טור ושו"ע שם.
נא. מ"א סקי"ב.
נב. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע וש"ך וט"ז שם (שאחר מיתה יכול לאכול גם מה שנחתך אחר שחיטה קודם מיתה).
נג. רא"ש פ"ג סי' ד. טור ורמ"א ס"ו. מ"א סקי"ג. וראה לקמן הל' שחיטה סי' א קו"א ס"ק ה.
נד. פסחים מו, ב. מ"מ פ"א הי"ב. ב"י ד"ה בהמה. מ"א סקי"ב. וכ"ה לקמן סי' תקג ס"ב (שגם בזה אינו עובר מהתורה).
נה. פסחים שם . רבנו ירוחם נתיב ד ח"ד (לד, ד). ב"י שם. וכדלקמן סי' תקג ס"ב. סי' תקכז ס"א.
נו. שהותרה ביו"ט, כדלעיל סי' תצה ס"ב. וראה מ"מ וציונים.
נז. בעל המאור פסחים פסחים (יד, ב). ר"ן שם ד"ה איתמר. ביצה (א, ב) ד"ה ואידך שני. מ"א ריש סי' תקכז.
נח. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרפא. מ"מ שם. ב"י שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.