שיט, ג

שניהם שוים כו' (משום דקטנות וגדלות הנ"ל אינם שייך רק בל"ב שמקבל מל"ב חדרים שבמוח³⁷ אבל למעלה מן החכמה שהוא בעצמות הרצון שוי' קטנות וגדלות כו').

והנה בכל זה יובן שרש ענין הזה בין בשינוי העיתים מזמן לזמן מקטנות לגדלות בחיי הגוף ובחיי הנשמה בירידה ושפלות לפעמים, ולפעמים בעלי' ורוממות כנ"ל, בין בכל יום ויום אף בקומו בבוקר יש שינויים רבים, שלפעמים יקום בגדלות וגילוי המוחין ומדות דהיינו בטוב לב ושמחה ודעתו זחה³⁸ ומיושבת בטוב להשכיל ויהי' אופן עבודתו בתפלה וק"ש ג"כ בשמחה וטוב לבב בהתפעלות התלהבות בשמחה בהתבוננות בגדולת הבורא ביחו"ע ויחו"ת בעומק ההשגה ועומק הלב, וגם בבחי' ראי' מקרוב בעין השכל דחכ' שבמוח ולב בבחי' ביטול והזזה ממקומו לגמרי מכל וכל כו'. ולפעמים יקום בבוקר בלב נשבר ושפלות ועוצב והכנעה בלי טעם כלל ויהי' אופן של עבודתו בתפלה בקטנות המוחי' שהוא רק המרירות ולב נשבר על ריחוקו מה' אחד, ולא יוכל להעמיק דעתו ולבו ולבא להתפעלו' אהבה בחדוה ועונג כלל רק במרירות ושפלות לבד בזאת יומשך כל עיקר עבודתו בתפלה. וזהו השפלות והענוה להיות נפשו כעפר לכל באמת כמו בע"ת ועני ואביון ממש, וכשהוא בגדלות השכל ומדות בשמחה ועונג האלקי כנ"ל הרי זה בהתנשאות ועילוי בעצמו עד שיגבה לבו בדרכי ה' כו' כידוע וד"ל (ונמצא שעיקר בחי' יום ולילה אור וחושך באדם ברוחניות האלקי' כמו בתפלה ותורה אור, וכן בגופו בעסקיו כל היום הוא רק ענין השמחה והרוממות (בל"א גיהייבין) או העוצב ומרירות ושפלות וענוה כנ"ל (גיפאלין), שזה שנק' עלי' וירידה בכלל ברוחניות וגשמיות שמשתנה בכל עת וכל זמן בפרט כמעט בכל יום וכל עת ושעה יש עלי' וירידה משמחה לעוצב ומעוצב לשמחה ומעילוי לשפלות כו'. ובכלל בזמנים ידועים כמ"ש לכל זמן ועת לכל חפץ³⁹ כו' עת ללדת ועת למות⁴⁰ כו' וכנ"ל שיש ימי הטוב וימי הרעה כו' ומחליף הזמנים מטוב לרע ומרע לטוב ואינו עומד באחת רק מתחלף ומשתנה כמו שאו' ובתבונה משנה עיתים⁴¹ כו' (ובזאת יתנחם האדם בנפשו על ראותו תמיד שינויים גדולים מה שלפעמים נלקה בגופו ביסורים ובממונו ובבניו ובפרנסתו יורד הוא כי בני חיי ומזוני במזלא תליא⁴² ) [oldpage_934] ּ ובר"ה נפקד עליו כידוע. וזה העולם נק' עולם התמורה והשינוי שאינו עומד במדריגה א' כלל ומשתנה מעלי' לירידה ומירידה לעלי', וע"כ אנו רואים שלא יפול הנופל ברוחניות וגשמיות לגמרי רק