אוצר החסידיםאוצר מנהגי חב"ד<h2>בהתקדש חג הפסח</h2><h3>סידור הקערה</h3>לא

לא

זרוע

[א]

זרוע. נוהגין לקחת חלק מצואר עוף. כן מדקדקין שלא לאכול את הזרוע אחר-כך - כל זה הרחקה שלא יהא כל דמיון לקרבן פסח. ¹

ומטעם זה הנה כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] מסיר כמעט את כל הבשר מעל עצמות ה"זרוע" (ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר זי"ע. ובשו"ע אדמו"ר תעג, כב: צריך ליזהר שיהיה מעט בשר כרוך על עצם הזרוע, שעצם בלא בשר אינו נקרא תבשיל).

[ב]

שאלו, מפני מה מניחים על הקערה גרגרת דוקא במקום הזרוע, והשיב כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א, שעושים כמה עניינים כדי לשלול כל דמיון לקרבן פסח, וכעין הדין שאין אוכלין בשר צלי בליל פסח. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] היה מהדר שיהיה כמה שפחות בשר על הזרוע שלוקחין (ס' השיחות תש"ב, עמ' 93) [ג]

כ"ק אדמו"ר זי"ע היה מסיר חלק מהבשר שעל חוליות הגרגרת ולעתים גם את החוט הפנימי שבחללן. וה"זרוע" היתה צלויה, ושמא גם נתבשלה קודם לכן (ראה שו"ע אדמו"ר תעג, כא. ובסעיף הבא חילוקי מנהגים בזה) .

[ד]

בדבר לקיחת צואר של עוף ל"זרוע", כן הביא בס' ויגד-משה (עמ' כד) מהפרי-מגדים (אשל-אברהם סי' תעג) ומיסוד-ושורש-העבודה. וראה עוד בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' רעט). ועוד הביאו (שם ושם), שיש נוהגים ליקח ירך של עוף או כנף עוף. ובשו"ע אדמו"ר (תעג, כ): כבר נהגו מדורות הראשונים שהבשר יהיה מפרק הנקרא זרוע, לזכר שגאלם הקב"ה בזרוע נטויה. במנהגי קרלין נאמר שלוקחין גרגרת עוף מבושלת, ובהגדת זידיטשוב (עמ' מז) - גרגרת עוף צלויה.

וראה בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' רכח-רכט), שיש נוהגין שתהא ה"זרוע" צלויה, אחרים - מבושלת, ויש שמבשלים וגם צולים.

הערות

1. מה שכתבתי שנמנעים מלאכול הזרוע - הבאתי בזה, כמו בשאר המנהגים, מנהג בית הרב היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א. והוא גם פירש לי הטעם שהוא כדי שלא יהא כל דמיון לקרבן-פסח (וצריכין להרחקה, שלזכרו הוא בא). ויש להמתיק מה שהוראה זו שלא נדמהו לקרבן-פסח היא דוקא על-ידי העדר אכילה - כי שונה פסח מכל הקרבנות במה שהאכילה בו היא עיקר, ולא רק פרט משאר הפרטים כמו בשאר הקרבנות, וכמאמר רז"ל (פסחים עו, ב): שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. ובפירוש רש"י שם: כשנצטווה עיקר פסח לאכילה נצטווה. ולכן כשמדקדקין שלא לאוכלו הרי שוללין ענין העיקרי שבקרבן-פסח (מה שאין זה בהוראה על-ידי שיאכלוהו לאחר זמנו שכתב [השואל] במכתבו) (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, ב, עמ' קל).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.