(ב) ולהוציא דמו
(ב) ולהוציא דמו.
ז"ל הרשב"א בתורת הבית הארוך 922 , הלב שני מיני דמים יש בו, דם של עצמו (הנבלע בבשר הלב כשאר דם הנבלע באברים רש"י 923 ), ודם הנכנס בתוכו בשעת שחיטה (אותו שנמצא בחלל הלב 924 ), שהבהמה או העוף מתאנחים והלב שואף אליו הדם מחוצה לו, דם של עצמו כשלא פירש מותר כשאר דם האיברים 925 , ומליחתו מכשירתו אפילו לקדרה מאותו דם, אבל דם שבתוך חללו הבא מחוצה לו אינו יוצא על ידי מליחה, וצריך הלב קריעה ואפילו לצלי, מפני הדם הכנוס בתוכו עכ"ל. והיינו משום שאין כח במלח להפליט דם הכנוס, כמ"ש בסי' ס"ה 926 גבי חוטין האסורים משום דם, וכשם שאין המליחה מפליטו כך אין הצלייה מפליטו 927 , ואפילו אם מלחו וצלאו הוי 928 כמו מליחה אחר מליחה, ודם הכנוס אינו כשאר דם הנבלע באיברים אלא כדם בעין וצלול (איסור והיתר הארוך 929 ):
הערות
- 922. בית ג ש"ג עט, ב.
- 923. כריתות כב, א ד"ה דם דיליה.
- 924. בכת"י י: רש"י [שם ד"ה דאתי ליה מעלמא].
- 925. כמבואר בטוש"ע סי' סז ס"א.
- 926. ראה שם ס"א, ולקמן סי' עו ס"ג, ב' דעות אם צריך חתיכה גם לצלי. והאמור כאן הוא לשון הרא"ש פ"ז סי' ז – לענין חוטין (לדעת המצריכים חתיכה גם לצלי), ומזה לומד האיסור והיתר הארוך דלקמן – לענין דם הכנוס בלב.
- 927. מהטעמים דלקמן ס"ק יז.
- 928. בכת"י י: אסור דהוי [וכ"ה ברא"ש שם].
- 929. כלל טו ס"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.
- שארית יהודה (א) בשעת שחיטה מאותו ספר כריתות כב, א
- שארית יהודה (א) ריבוי דם מאותו ספר כריתות כב, רע"א