אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>אמור</h2><h3>וספרתם לכם</h3>רפב

רפב

העומר וממילא נמתקים הגבורות בשרשם כי שעורה הוא בשי"ן שמאלית שהוא בחי' גבורות99 כו' וע"י התנופה של העומר שעורים מתעלים הגבורות להמתיק בשרשם כו', ולכן נק' עומר התנופה כו', ואח"כ נעשה מיתוק שני שהוא מה שנמתקים בחסדים וזהו ע"י ספיה"ע שהם מ"ד יום שמז' ש"פ עד מ"ת שהוא בחי' דם נעכר ונעשה חלב101 שמתהפכים הגבורות לחסדים (... וה' ימים100 שמתחלה עד ז' ש"פ היינו המשכת החסדים עצמם שהם בחי' ה' חסדים בכדי להמתיק הגבו' כו' וד"ל. ..), ונמצא שע"י תנופת העומר שהוא פועל בחי' ביטול רצון בכלל בבחי' נה"ט נעשה מיתוק הגבורות בשרשן וע"י ספיה"ע שהוא בירור המדות דנה"ט בפרט כו' (... ובפרטי פרטיות כי כל מדה כלולה מכל ז' המדות ולכן מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי102 כו'. ..) נעשה מיתוק שני שהוא המתקת הגבו' בחסדים כי כאשר פועל בנפשו בכל לבבך103 בשני יצרך104 שגם היצה"ר מדות דנה"ט נכללים ביצ"ט מדות דנה"א ומתהפכי' גם המה לאהבת ה' כמו הנה"א אז נפעל למעלה המתקת הגבו' בחסדים כי למעלה אינו רע רק בחי' גבורות כי אין רע יורד105 כו' רק ע"י ריבוי השתל' נסתעף בחי' רע מקו השמאל (ולכן אופן א' בארץ תרגומו מלרע106 כו') לכן כאשר מתהפך הרע לטוב למטה נעשה למעלה התכללות הגבורות בחסדים (... ושני ההמתקות צריכים להיות כי ע"י המתקת הגבורות בשרשם נבדלו הגבורות הקשות שלא יוכלו להתמתק כמשי"ת ואז אח"כ יוכלו הגבורות להתמתק בחסדים כו'. ..).

וזהו ההפרש בין שעורה בשין שמאלי שהוא בחי' גבורות שיכולים להיות נמתקים בחסדים (... כי השי"ן יש בו ג' קוין (וקו107 הימין הוא בחי' החסדים וקו השמאל הוא בחי' גבורות הנכללים בחסדים ע"י קו האמצעי וד"ל. ..) ובין סער בסמ"ך שהוא בחי' גבורות קשות108 שאינם יכולים להתמתק בחסדים והו"ע והלך בסערות תימן109 וכן ענין רוח סערה110 כו', וזהו הנה סערת ה'111 חמה יצא וסער מתחולל על ראש רשעים כו' רח"ל, וההפרש בין גבורות קשות ובין גבורות הנמתקים כו' כי גבורות קשות הוא ע"ד שלוחי הדין שכוונתם לפעול רע בלבד כו'

הערות

  1. 99. שעורה הוא בשי"ן שמאלית. . גבורות : ראה לקו"ת במדבר י, ב. סידור שער חה"ש שז, א. אוה"ת אמור ע' קנט וע' קסד. ביאוה"ז להצ"צ ח"ב כאן ע' תתקלא. ע' תתקמה. ע' תתקמז. סה"מ תרכ"ו כאן ע' צ ואילך.
  2. 101. דם נעכר ונעשה חלב : נדה ט, א.
  3. 100. מ"ד יום. . וה' ימים : ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תפג ואילך.
  4. 102. מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי : מנחות סו, א. ראה גם פלח הרמון יתרו ע' רמה.
  5. 103. בכל לבבך : תוקן ע"פ ד. ובכת"י זה בכל מאדך.
  6. 104. בכל לבבך בשני יצרך : ואתחנן ו, ה ובספרי שם. ברכות נד, א במשנה. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' שסג ואילך. שערי אורה ו, א הערה 9.
  7. 105. אין רע יורד : ראה ב"ר פנ"א, ג. ספר ארבע מאות שקל כסף בסופו (רפב, א). תו"ח וארא ח"א נח, ד הערה 29.
  8. 106. אופן א' בארץ תרגומו מלרע : יחזקאל א, טו [ושם: כמלרע — ראה בחיי בראשית א, כא בסופו. לקו"ת האזינו עז, א].
  9. 107. (וקו : ב: וקו.
  10. 108. סער בסמ"ך. . גבורות קשות : ירמי' ל, כג. ראה גם ביאוה"ז וסה"מ שבהערה 99.
  11. 109. והלך בסערות תימן : זכרי' ט, יד.
  12. 110. רוח סערה : יחזקאל א, ד. תהלים קז, כה. קמח, ח.
  13. 111. הנה סערת ה' : ירמי' כג, יט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א* נדה ט, א
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד נדה ט, א
  3. תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו נדה ט, א
  4. מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א נדה ט, א
  5. מאמרי אדמו"ר האמצעי תשיג נדה ט, א
  6. מאמרי אדה"ז תקיב נדה ט, א
  7. תורת חיים נא, א נדה ט, א
  8. תורת חיים סו, ד נדה ט, א
  9. שולחן ערוך לב נדה ט, א
  10. ספר השיחות 328 נדה ט, א
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת נדה ט , ב
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שה במה בהמה יוצאת בשבת נדה ט, א
  13. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח נדה ט, א
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א נדה ט, א