(יא)
(יא)קכד רמב"םקכה שלחן ערוךקכו (עיין שם שכתבו ממכס זהקכז. וכ"מ בהדיא במגיד משנה שכתב להרמב"ם מיירי מתניתיןקכח דאין פורטין במוכס נכרי דמוסיף על הקצבה, וכ"כ בטורקכט, דבכהאי גוונאקל אסור לפרוט הימנו, מכלל שאין שם מעט שאינו גזלקלא. וכן כתב הטור בהדיא דכל מה שיש כו'קלב. וכן כתב הרמב"םקלג ושלחן ערוךקלד שהכל כו'קלה.
(ואף דמייריקלו בישראלקלז כמ"ש לעילקלח. גם מוכסים ישראל סתמן כך שמוסיפים כמ"ש סי' ל"ד סעיף י"ד שחזקתן כו'קלט, וכן כתוב כאן בסעיף ה'קמ ונודע שאדם זה כו'קמא, מכלל דאינךקמב לא מהימני בסתמא, לכך כתבו כאן בחזקת כו'קמג. ומה שכתב הסמ"ע סק"זקמד אין לו מקור בתלמוד ומנא ליה להרמב"ם, והעיקר כמ"ש בשלטי גיבוריםקמה ע"ש. והא דמוקמינן מתניתיןקמו בנכרי דוקאקמז, היינו משום דמתניתין מתנייא קודם שהוסיפו עליהםקמח המוכסים והגבאים בברייתא בסנהדרין דף כ"הקמט, עיין שם בגמרא דמעיקרא כו'קנ, ודו"קקנא).
וכן כתב המגיד משנהקנב בהדיא שהוא [כמוכס] שאין לו קצבה כללקנג. ועל כרחך צריך לומר כן לרמ"אקנד ומשנה למלךקנה וכן משמע בטורקנו שהוא גזל גמור מה שמבריח מנת המלך, אם כן היאך התירו להבריח הסחורה לגמריקנז, הוי ליה להבריח חציה או רובה לפי ערך ההוספהקנח. ואף אם תמצי לומר דלא אמרינן בתר גנבא כו'קנט אלא בישראלקס, היינו כשגונב רק כנגד מה שגנב ממנוקסא, דאריסיה דרב הונא בפרק קמא דברכות גנב הרבה יותר מחלקו כמו שכתב המרדכי פרק ג' דבבא קמאקסב, אבל לגנוב יותר פשיטא שאסור אף אם כבר גנב הנכרי תחלה. דהא אפילו ציער את הישראל אסור לגוזלו כמ"ש סמ"גקסג והגהות מיימוניות פ"ז מהלכות גנבהקסד, וצער הגוף חמור מדבר שבממון כדאמרינן ביומא דף כ"גקסה, כל שכן שיגנוב הישראל תחלה יותר ממה שיגזלנו הנכריקסו[)]:
הערות
- קכד. בא להוכיח מ"ש כאן, ולעיל סי"ב, וקו"א ס"ק ח, שכשמוסיף על קצבת המלך הוי כל הגביה גזל גמור.
- קכה. הל' גזלה פ"ה הי"א.
- קכו. סי' שסט ס"ו.
- קכז. שהחילוק בין מוסיף על קצבתו או אינו מוסיף הוא לענין אם: עובר המבריח ממכס זה (משמע כל המכס).
- קכח. ב"ק קיג, א. דלעיל סי"ב.
- קכט. סי' שסט ס"ו.
- קל. שנוטל יותר מקצבתו.
- קלא. כדלעיל ס"י, שאם ידוע שיש לו גם שלו מותר לקנות ממנו.
- קלב. בה הוא בחזקת גזל, לפי שנוטל יותר מקצבתו.
- קלג. שם ה"ט.
- קלד. שם ס"ד.
- קלה. בחזקת גזלה.
- קלו. הרמב"ם שם ה"ט-י (המוכסין כו' בחזקת גזלה כו' וחזקתן שנתייאשו הבעלים).
- קלז. ואיך יתאים עם מה שהובא לעיל מהרמב"ם שם הי"א (בד"א שהמוכס כלסטים בזמן שהמוכס גוי כו' אבל כו' מוכס ישראל כו').
- קלח. קו"א ריש סק"ט.
- קלט. המוכסים סתם פסולים שחזקתן ליקח יותר מן הקצוב להם בדין המלכות.
- קמ. בשו"ע. וכ"ה ברמב"ם שם הי"א. וכדלעיל בפנים סט"ו.
- קמא. נאמן.
- קמב. סתם מוכסין אפילו ישראל.
- קמג. הרמב"ם בה"ט והשו"ע בס"ד, דמיירו בישראל כנ"ל, כתבו שהוא בחזקת גזלה (ומ"מ חילקו הרמב"ם הי"א והשו"ע ס"ו בין ישראל לנכרי, וכדלעיל בפנים סט"ו). וראה כאן בפנים, שרק ישראל שנודע שמוסיף על קצבתו דומה למוכס נכרי.
- קמד. שהיא דעה הב' דלעיל סי"ב.
- קמה. ב"ק מ, א אות ב בסופו, שהיא דעה הא' דלעיל שם.
- קמו. קיג, א (דאין פורטין כו).
- קמז. רב אשי שם אמר במוכס כנעני (לפירוש הרמב"ם שם).
- קמח. על הפסולי עדות הנזכרים במשנה סנהדרין כד, ב.
- קמט. ע"ב (תנא עוד הוסיפו עליהן הרועים הגבאין והמוכסין).
- קנ. סבור מאי דקיץ להו קא שקלי, כיון דחזו דקא שקלי יתירא פסלינהו.
- קנא. שכבר הובא לעיל, שגם הרמב"ם והשו"ע פסקו כרב אשי (וחילקו בזה בין מוכס ישראל לנכרי). וכ"ה לעיל בפנים סט"ו. וראה לעיל בפנים סי"ב (שלא חילק בינם), וכאן בפנים (שחילק בינם).
- קנב. שם הי"א.
- קנג. הרי שהכל גזל. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ח.
- קנד. שם ס"ו (שהמבריח מכס עובר על לא תגזול), שהיא דעה הא' דלעיל בפנים סט"ו.
- קנה. שם הי"א בסופה (המבריח גוזל הוא).
- קנו. שם ס"ז (וכל המבריח עצמו מן המכס הוא גזלן).
- קנז. ממוכס נכרי שמוסיף על הקצבה.
- קנח. וכמו בישראל שקנה המכס ומוסיף על הקצבה, שאסור לגזול מן הגזלן, כמבואר כאן בפנים. אלא ודאי כשמוסיף על הקצבה הוי הכל גזל.
- קנט. גנוב וטעמא טעים (ברכות ה, ב), הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גנבה (רש"י שם ד"ה בתר), שמטעם זה אסרו להבריח כשהמוכס ישראל שקנה המכס מהמלך ומוסיף על הקצבה, כמבואר כאן בפנים, וש"נ. והטעם – בב"י סי' שסט ס"ח, ובסמ"ע שם ס"ק י.
- קס. ונאמר שמטעם זה מותר להבריח המכס מהנכרי המוסיף על הקצבה.
- קסא. שבזה אפשר דלא אסרינן אלא בישראל, כהא דרב הונא בברכות שם.
- קסב. רמז ל. וראה גם רש"י ברכות שם ד"ה מי. וכדלקמן בפנים סכ"ז. ומ"מ אסרו לרב הונא לנכות לו מחלקו מטעם האמור לעיל.
- קסג. מל"ת קנב.
- קסד. אות ב. וכדלעיל בפנים ס"א.
- קסה. ע"א (דאיסור נקימה נאמר על דבר שבממון ולא על צער הגוף). וראה גם לעיל הל' עוברי דרכים ס"י (במוסגר). או"ח סי' קנו ס"ג.
- קסו. שאסור, אלא ודאי כל המכס נקרא גזלה, ולכן מותר להבריח המכס.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 42 עמודים.
- לקוטי שיחות 102 שם מ, א
- לקוטי שיחות 104 ב"ק מ, ב
- לקוטי שיחות 106 ב"ק מ, ב
- כתר שם טוב מ סנהדרין כה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז. סנהדרין כה, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג סנהדרין כה, ב
- שולחן ערוך [יד] מאותו ספר סנהדרין כה, א
- שולחן ערוך ו מאותו ספר סנהדרין כה, א
- שולחן ערוך ח מאותו ספר סנהדרין כה, רע"א
- שולחן ערוך לא מאותו ספר סנהדרין כה, א
- שולחן ערוך (ה) מאותו ספר סנהדרין כה, א
- שארית יהודה סימן ב סנהדרין כה, א
- שו"ת תורת שלום סימן ג סנהדרין כה, א
- ביאורי תניא פרק א סנהדרין כה,ב
- אגרות קודש ח'תתעה יומא כג, א
- לקוטי שיחות 1 יומא כג, ב
- לקוטי שיחות 2 יומא כג, ב
- לקוטי שיחות 5 יומא כג, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג. יומא כג, רע"א
- מאמרי אדה"ז רלב יומא כג, א
- שולחן ערוך ג מאותו ספר יומא דף כג ע"א
- שולחן ערוך י מאותו ספר יומא כג, א
- אגרות קודש אגרת נו יומא כג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט יומא כג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל יומא כג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל יומא כג, א
- לקוטי שיחות 166 ב"ק קיג, ב
- שולחן ערוך כה מאותו ספר ב"ק קיג, ב
- שולחן ערוך יג מאותו ספר ב"ק קיג, א
- שולחן ערוך ג מאותו ספר ב"ק קיג , סע"ב
- שולחן ערוך ב מאותו ספר ב"ק קיג, רע"ב
- שולחן ערוך לח מאותו ספר ב"ק קיג , ב
- שולחן ערוך ד מאותו ספר ב"ק קיג, ב
- שולחן ערוך טז מאותו ספר ב"ק קיג, ב
- שולחן ערוך (ה) מאותו ספר ב"ק דף קי"ג
- שולחן ערוך (ד) מאותו ספר ב"ק קיג, א
- שולחן ערוך (ה) מאותו ספר ב"ק קיג, ב
- שולחן ערוך (ו) מאותו ספר ב"ק קיג, רע"א
- שולחן ערוך (ח) מאותו ספר ב"ק קיג, א
- שיעורי הלכה למעשה טעות גוי ב"ק קיג, ב