2

כהונה, שאין ללכלך (בהוצאת הדשן) את הבגדים "שהוא משמש בהן תמיד" (ע"ד המפורש לעיל⁶ שבגדי כהונה צ"ל "לכבוד ולתפארת"). (ב) דין בעבודת הכהונה, שאין לעשות עבודה שהיא בדוגמת "מזיגת כוס לרבו" בבגדים אלה שעושה בהם עבודה פחותה ("בישל קדירה לרבו").

ויש לעיין אמאי הוזקק רש"י, שאינו ספר של טעמי המצוות ולא בא אלא לפרש פשוטו של מקרא, להביא שני טעמים אלה?

בנוגע לטעם הא', יש לומר בפשטות⁷, שהוא מוכרח מאריכות לשון הכתוב "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", דלכאורה תמוה, למה לא הסתפק הכתוב ב"ולבש בגדים אחרים" שמזה כבר יודעים שצריך לפשוט את בגדיו שלבש מקודם — ו"ופשט את בגדיו" למה לי?

ומזה מוכח, שטעם לבישת בגדים אחרים הוא כדי שלא ללכלך הבגדים הקודמים, ונמצא, שעיקר ההדגשה בכתוב כאן היא (לא לבישת בגדים אחרים, אלא) פשיטת הבגדים הקודמים.

אבל אינו מובן — למה מוסיף רש"י גם טעם שני "בגדים שבשל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו"⁸?

[ואף שטעם זה מקורו בגמרא⁹, הרי פרש"י עה"ת בא לפרש פשוטו של מקרא ולא להעתיק דרשות ופירושי חז"ל, ובשביל פירוש הכתובים לכאורה די בטעם הא' "שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד"].

לכאורה אפשר לתרץ שטעם זה בא לבאר הדין (שהביא רש"י בסוף דבריו) "ולבש בגדים אחרים — פחותים מהן", שלכאורה זהו מצד הטעם השני, שאינו דומה סוג הבגדים שמוזג בהן כוס לרבו לסוג הבגדים שמבשל בהם קדירה (משא"כ לטעם הא', שנוגע רק שלא יהיו אותם הבגדים ממש (כדי שלא יתלכלכו)¹⁰, לכאורה אפשר שיהיו אותו הסוג כו').

אבל אין לומר כן¹¹, כי:

א) מזה שרש"י צירף הטעם השני וכתבו בהמשך לטעם הראשון, ובד"ה "ופשט את בגדיו" [ורק בסיום הפירוש כ' "לכך ולבש בגדים אחרים פחותים מהן"], משמע, שגם הטעם השני בא לבאר (לא זה ש"ולבש בגדים אחרים, פחותים מהן", אלא) זה ש"ופשט את בגדיו".

ב) לכאורה, גם לטעם הא' מובן אמאי צ"ל בגדים "פחותים מהן", דכיון שבהוצאת הדשן מתלכלכים הבגדים, מסתבר שהבגדים שלובשים אז הם "פחותים מהן"¹⁰.

ב. ונ"ל בפשטות, שבהוספת הטעם השני בא רש"י לתרץ קושיא בפשוטו של מקרא כאן: