1

הערות

1. 1. פרשתנו ו, ד.
2. 2. ברמב"ן כאן הקשה על פרש"י, דמנ"ל שאינה חובה אלא רק דרך ארץ. וכבר האריכו במפרשי רש"י[ednref_1_*] בתירוצים שונים. ובפשטות יש לומר: אם ישנו חיוב ללבוש "בגדים אחרים, פחותין מהן" עבור הוצאת הדשן (כדי שלא ללכלך הבגדים שמשמש בהן תמיד), למה לא מצינו ציווי מפורש ע"ז בפרשת תצוה (כח, בד) וכיו"ב (במקום צוואת עשיית בגדי כהונה), שצריכים לעשות עוד סוג בגדים לבני אהרן, פחותים משאר הבגדים (בשביל הוצאת הדשן)[ednref_2_**]? ומזה מכריח רש"י ש"אין זה חובה אלא דרך ארץ שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד".
3. 3. בדפוס ראשון ודפוס שני ובכת"י תימן ליתא תיבת "תמיד". וראה לקמן סעיף ג.
4. 4. בא' מכת"י רש"י (שתח"י) הוא בשינוי סדר: אין זו חובה אלא דרך ארץ בגדים שבישל בהם קדירה לרבו אל ימזוג כוס לרבו שלא ילכלך בגד בדשן שהוא משמש בהן תמיד לכך ולבש כו'.
5. 5. מלשון רש"י בש"ס בכ"מ [בפרש"י יומא (כג, ב ד"ה תלמוד לומר) "אחרים פחותין מהן. . ואין דמיהן יקרים שהאפר מלכלכם כשנושאו חוץ למחנה גנאי למלך שיהא משמש בהן על המזבח בעבודת אכילה"; (שם ד"ה אל ימזוג) "לפי שנתעשנו ונתלכלכו בבישול קדירה אף כאן לענין הוצאת הדשן אין כבוד המלך לשרת בהן שירות אחר"; ובשבת (קיד, רע"א) "הזקיקו הכתוב ללבוש בגדים פחותים בשעת הוצאת הדשן שאינה עבודה חשובה כדי שלא ימאסו בגדים החשובים שעובד בהם עבודת אכילה ושתי' כגון קיטור וניסוך"] — משמע, שהוא טעם וענין אחד (וכמ"ש גם בפרש"י דלקמן הערה 13). אבל מסידור דברי רש"י בפירושו עה"ת (וראה הערה שלפנ"ז) משמע שהם שני פרטים. וראה בארוכה מפרשי רש"י כאן. [edn_1_*] בכמה מפרשים (ראה רא"ם. ביאורי מהרא"י. ס' זכרון. גו"א) הביאו כאן דרשת התו"כ (עה"פ) וסוגיית הגמ' יומא כג, ב ובפרש"י שם ד"ה הכי גרסינן: "יכול שמטיל עליו חובה לשנות בגדיו בין תרומה להוצאה אם בא להוציא דשן שעל התפוח אחר ההרמה מיד כדרך שהיא חובה על כהן גדול בחמש עבודות שביום הכפורים שמשנה בגדיו. . ראשונה בבגדי זהב שני' בבגדי לבן. . אף זה ישנה וזה שאין לו לשנות מבגדי לבן לבגדי זהב שהרי הדיוט הוא כו' ישנה בבגדי קודש שהרים בהן. . וילבש בגדי חול שלו ויוציא הדשן, ת"ל בגדיו בגדים (שגם אלו צריכים להיות בגדים קדושים) — ומה ת"ל אחרים פחותין מהן", כמפורש שם בארוכה. אבל דוחק לפרש ברש"י עה"ת שהקס"ד לומר שחובה לשנות בגדיו הוא לפי דמצינו עד"ז בכה"ג ביוהכ"פ שמשנה בגדיו, דבר שלא ידענו כאן בפשוטו של מקרא, וכן אין רמז בפרש"י להדיוק והלימוד דגז"ש בגדיו בגדים, בגדי קודש כו'. [edn_2_**] להעיר מירושלמי חגיגה פ"א ה"א: ולבני אהרן תעשה כתנות (תצוה כח, מ) רבנן אמרו שתי כתונת לכאו"א כו'.