ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךחושן משפטהלכות עוברי דרכים וצער בעלי חייםדיני עוברי דרכים וצער בעלי חיים ובו י"ג סעיפים:ד

ד

ד אבל לטרוח בגופו חייב להציל כל בעלי חיים מצער אפילו של הפקר ואפילו של עובד כוכבים^לז. אלא שרשאי לתבוע שכר מן הנכרי אחר כך^לח.

ואין צריך לומר שאסור מן התורה^לט לצער כל בעלי חיים בידים.

אלא אם כן הם מצערים לאדם אזי מותר אפילו להרגם שכיון שיש תועלת לאדם בהריגתם אין חוששים לצערם^מ שהרי התירה התורה שחיטה^מא. וכן אם צריכים להם לרפואה או לשאר דברים^מב שהם לצורך האדם^מג אין בו משום צער בעלי חיים. ולכן מותר למרוט נוצות מאווזות חיות^מד אם אין לו נוצה אחרת^מה רק שהעולם נמנעים משום אכזריות^מו:

הערות

לז. ב"מ לב , ב. רא"ש שם פ"ב סי' ל. טור סי"ד. רמ"א ס"ט. וכדלקמן ס"ח.
לח. רא"ש שם (שאם נותן לו שכר יכול לקבלו). טור ורמ"א שם (כנ"ל). וראה גם לקמן ס"ח-ט.
לט. ב"מ לב, ב (דאורייתא). רא"ש שם סי' כט. טור סי"א. רמ"א ס"ט. וראה גם לעיל או"ח סי' רסו סכ"ה. סי' שה סכ"ו וסכ"ט. הל' מציאה קו"א ס"ק ח.
מ. ט"ז יו"ד סי' קטז סוף ס"ק ו (כשמזיק ומפסיד המאכל בביתו), בשם יש"ש ב"ק פ"י סי' לז (לדעת התוס' ב"ק קטו, ב ד"ה ולא, שהריגת בע"ח אין בה משום צער בע"ח אלא משום בל תשחית). וכאן מותר אף לדעת הסוברים (שיטה מקובצת ב"ב כ, א בשם הר"י מיגאש, ור"ן חולין (ה, ב) ד"ה מתני'), שהריגת בע"ח יש משום צער בע"ח. וכ"ה לקמן הל' שמירת גו"נ סוף ס"ח.
מא. דברים יב, כא. וראה ספר החינוך מצוה תנא. רמב"ן ע"ז יג, ב (דבע"ח לצורך בני אדם שחיטתם וצערם מותר). דברי חמודות חולין פ"ב אות יד.
מב. איסור והיתר כלל נט אות לו . רמ"א באה"ע סי' ה סי"ד.
מג. תרומת הדשן פסקים וכתבים סי' קה. וראה לעיל יו"ד סי' א ס"ק מ (שמותר לשחוט בהמה בשביל להאכיל לכלבים).
מד. תרומת הדשן שם. רמ"א שם. וראה גם לעיל יו"ד סי' כד ס"ק יד.
מה. ראה רמ"א יו"ד סי' כג ס"ו. הובא לעיל שם.
מו. תרומת הדשן שם. רמ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.