ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ספר המאמרים <h1>תרצ"ב-תרצ"ג</h1><h2>תרצ"ב</h2><h3>בס"ד. סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא</h3>ערב

ערב

במקור חיפוש חדש

שלו הוא ממלא מוחו ולבו, הנה הגם שזהו פסולת דעבדו את הוי' בשמחה כתיב¹⁹⁵, וכן הנה המרירות עושה כיווץ בהמוח, ועבודה בהשגה והתבוננות צ"ל בדעת רחבה דוקא, ומ"מ הנה בפסולת זו יש גם טוב שמתברר, והוא מה שע"י המרירות בא לצעקה פנימי' כמ"ש¹⁹⁶ ויצעקו אל הוי' וכתיב¹⁹⁷ צעק לבם אל הוי'. ואח"כ הנה ע"י המרירות הנה יבא לשמחת הנפש כמ"ש בסש"ב פכ"ו, והיינו שהשמחה שאחר המרירות היא הוראה על אמיתת המרירות, וכמבואר בארוכה בסש"ב פל"א באופן ההתבוננות שמביאה את השמחה מהמרירות, וכאמרו ואין לך שמחה גדולה כצאת מהגלות והשבי', משא"כ העצבות היא אסקופה הנדרסת¹⁹⁸ לכל מיני רע ר"ל להיות שהוא כמיואש, דגם אפילו במילי דעלמא בבני חייא ומזונא הנה אל ימנע עצמו מן הרחמים¹⁹⁹, ובפרט במילי דשמיא שאין הדבר תלוי אלא בו, ובשעתא חדא וברגעא חדא²⁰⁰ יכול להפטר מכל הרע ע"י תשובה אמיתית מעומקא דלבא. וזהו ב' הענינים דתרומת הדשן שזהו התחלת העבודה וראשיתה שהעצבות צ"ל בדחי' לגמרי' ורק ענין המרירות, וגם זה לברר הטוב שבו שהו"ע הויצעקו אל הוי' מקירות הלב בעת התפלה, וזהו העבודה דתפלה שהיא העלאה מלמטה למעלה, אויף הייבען זיך העכער און איידעלער, והקרבת הקרבן הוא ע"י הכהן שהוא בחי' חסד, והיינו שצ"ל לאכללא שמאלא בימינא²⁰¹, דעיקר הכוונה הוא ההמשכה דוקא, וכמ"ש²⁰² לא לתהו בראה ולשבת יצרה, והיינו שהכוונה בהעלאה הוא שיהי' ההמשכה, וזהו"ע גמ"ח שהוא המשכה מלמעלה למטה דגמ"ח הו"ע המצות שהוא המשכות וגילוי אלקות, ולכן הנה המצות נקראים שלוחים וכדאי' במד"ת²⁰³ כבדו את המצות שהן שלוחי²⁰⁴, ושלוחו של אדם כמותו²⁰⁵, דשליח הוא גילוי, כמא'²⁰⁶ רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, וכמו האברים שבאדם הנה בהם ועל ידם הוא המשכת החיות, הנה כמו"כ המצות הן אברים דמלכא שהן המשכות גילוי אלקות בעולם, דאז הנה טוב הוי' לקוו דגם עניני הטבע הנהגתם הוא בדרך למעלה מן הטבע בגילוי רב ובהשפעה מרובה.

וזהו וידעת היום והשבות אל לבבך בחיבור והתאחדות ב' הלבבות שהנה"א יתלבש בהנה"ב להבינו ולהסבירו בעניני השגה אלקית אשר גם הנה"ב יבין אותם,

הערות

195. תהלים ק, ב.
196. שם קז, ו.
197. איכה ב, יח.
198. לשון הש"ס - עירובין צח, א.
199. ע"פ ברכות י, סע"א.
200. ראה זח"א קכט, א ואילך.
201. ראה זח"ג קעו, א.
202. ישעי' מה, יח (ושם: לא תהו בראה לשבת יצרה).
203. ויגש עה"פ [מו, כח] ואת יהודה. להעיר מלקו"ת ויקרא א, ג (ספר המאמרים תרע"ח שם בהערה).
204. ראה גם אוה"ת וישלח רמח, ב. סה"מ תרל"ג ח"א ע' נג. תרנ"ה ע' נו ואילך. לקו"ש חכ"ה ע' 330 הערה 13.
205. משנה ברכות לד, ב. קידושין מא, ב. וש"נ. וראה לקו"ת שם ב, א.
206. ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.