224

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1:08 לקוטי 1 ,עפר בתבואה" - לימוד תורה מתוך התבטלות

ההוראה הנלמדת מכך בעבודתו הרוחנית של כל אחד ואחד היא:

הפירות, ה,תבואה" של היהודי היא התורה? שהוא לומד. כאשר היהודי צובר תבואה רבה - הרבה תורה ומצוות - עליו לדעת, שכדי שתורה זו תתקיים בו, הרי העצה היחידה לכך היא - ונותנין בתבואה מעפר המקום": יש להחדיר בלימוד התורה את העפר, את ההתבטלות בבחינת ,ונפשייי כעפר לכל תהיה", ודוקא על ידי כך יגיעו לידי ,פתח'* לבי בתורתך".

ורש"י מוסיף לכך הוראה חשובה ביותר, שיש צורך לקחת דוקא ,מעפר המקום", מאותו מקום שבו צמחה התבואה: כלפי אומות העולם, כלפי ה,,גויות", אסקופה הנדרסת* לכל דבר, יצר הרע, הרי להיפך - יש לנהוג כנאמר בתחלת השולחן ערוך: הוי עז כנמר וגיבור כארי.

יהודי עלול לחשוב: אמנם, כדי להיות כלי לתורה, ,פתח לבי בתורתך", יש צורך בהתבטלות, ש,נפשו" תהא כעפר, ואכן, הוא מקיים זאת, ומחשיב עצמו ,,בעפר", אך התבטלותו ותחושת

מקץ א

היותו ,עפר", היא במקום אחר, ולא לגבי תורתו:

כשהדברים אמורים לגבי ,תורתו", הרי הוא דורש את כבוד התורה לעצמו. בהיכנסו לאירוע כלשהו הוא דורש שיקומו לכבודו, בעת קריאת התורה הוא תובע את העליה החשובה ביותר וכדומה.

ואת כל ענין ההתבטלות וה,עפר" אין הוא מקיים ,מעפר המקום (של התורה)", אלא במקום אחר: התורה מצווה ,ואהבת לרעך כמוך"*, מצות עשה מוטלת על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים, אף את אלו שאינם יוצאי יריכו". התורה תובעת: חייב אתה להרביץ תורה בכל נשמתך, בכל גופך ובכל ממונך. אך בענין זה טוען אותו יהודי ,ונפשי כעפר": מה אני ומי אני, אינני די חזק ברוחניות כדי לצאת ולעסוק בהרבצת התורה, הרי כאן הוא מחשיב עצמו ,כעפר", והסביבה החיצונית עלולה להשפיע עליו לרעה, ולפיכך הוא מוכרח להסתגר בארבע אמותיו המצומצמות ביותר, ואפילו טפח מחוץ לכך, אפילו לגבי משפחתו, היהודים שבשכנותו ובעירו וכדומה - אין הוא יכול להתקרב אליהם.

ועל כך נלמדת ההוראה מפירוש רש"י שה,עפר" צריך להיות מאותו

הערות

  1. 3. ראה סנהדרין מב, א ובתוד"ה ורב תבואות שם.
  2. 4. נוסח אלקי נצור (ברכות יז, א) בסיום שמו"ע. וראה גם שבת שם: אי יראת ה' כו' משל כו' עירבת לי בהן קב חומטון כו'.
  3. 65. ל' הש"ס - עירובין צח, א (ע"י ,רגל הרבים כו' איכא בזיון" - רש"י שם).
  4. 4. אה תניא פל"ב. וראה אהבת ישרא 6) ראה תניא פל"ב. וראה קונט' אהבת ישראל (ברוקלין, תשל"ו. ועוד).
  5. 7. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 104 מאותו ספר עירובין צח, א
  2. לקוטי שיחות 159 מאותו ספר עירובין צח, א
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. עירובין צח, ב
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג עירובין צח, א
  5. ספר המאמרים שנד עירובין צח, א
  6. ספר המאמרים ערב עירובין צח, א
  7. שולחן ערוך יט עירובין צח, א
  8. שולחן ערוך ז עירובין צח, ב
  9. שולחן ערוך ב עירובין צח , ב
  10. שולחן ערוך (ב) עירובין צח, ב
  11. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>ט</h4> עירובין צח, א
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלד דיני דליקה בשבת עירובין צח, א
  13. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה עירובין צח, ב
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שנג דיני זיזין ברשות הרבים עירובין צח , ב