159
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לכאורה, יש לשים את הדגש בעיקר על המילה ,סני" - ההר המסויים שעליו ניתנה התורה''. וצריך היה לקרוא לפרשה בשם .סיני", או לפחות ,בהר סיני', כפי שאנו רואים שפרשות נוספות'' נקראות בשם שמורכב משתי מילים.
וכיצד מתאים לפרשה זו השם ,בהר", שאיננו מבהיר על איזה הר מדובר כאן?
שאלה זו אף מתחזקת כאשר עוסקים בהוראה הנלמדת מ/,הר סיני" בעבודת ה'.. חז"לי' אומרים, שדוקא הר סיני נבחר שעליו תינתן התורה, משום שהוא ,מכיך מכל טורייא" (=נמוך מכל ההרים), והוא כולל בתוכו דבר והיפוכן*':
מצד אחד אנו רואים מכך שיש צורך בשפלות, ,מכיך". אך מצד שני הרי סיני הוא גם הר, אמנם, נדרשת מן היהודי שפלות, אך אל לו לנהוג בשפלות מוגזמת ולהיות כ.אסקופא הנדרסת""' ח"ו, אלא ביחד עם שפלות צריך היהודי לנהוג גם בתוקף ובהתנשאות, כדלעיל.
בהר-בחוקותי שיחות =
ושני ענינים אלו הם ההבדל בין שתי המילים ,בהר" ו,סיני": המילה ,בהר" מצביעה על ההתנשאות והתוקף של היהודי, ואילו = המילה - ,סיני" כשלעצמה, ללא ההדגשה שזהו הר, מצביעה על ענין ההתבטלות. ,סיני" על שם הסנה", שהוא ,שפל מכל האילנות שבעולם"*'.
ומובן שבין שני ענינים אלו, ההתנשאות וההתבטלות הרי המעלה העיקרית היא ההתבטלות, אלא שמציינים, שיש להזהר מפני התבטלות מוגזמת, כאסקופא הנדרטת על ידי כל ,רגל", אלא יש צורך (לפעמים?') בתוקף ובהתנשאות. כמאמר חו"ל(2 שתלמיד חכם צריך שיהיה בו ,אחד משמונה בשמינית" של גאוה. אך ח"ו לא יותר מכך.
ואם כך, כיצד מתאים לקרוא לפרשה בשם ,בהר" בלבד, המצביע על התנשאות בלבד, ולהשמיט את העיקר - ,סיני" - התבטלות?
ג. ,שליח" ,עבד" אחד ההסברים לכך הוא: העבודה הרוחנית של התבטלות,
הערות
- 1. וכלשון רז"ל עה"פ (תו"כ הובא ברש"י) ,מה שמיטה מסיני כו' אף כולם כו' מסיני". ובלשון המשנה (ריש אבות): משה קבל תורה מסיני.
- 2. כנוסח הרס"ג והרמב"ם, כנ"ל.
- 3. כמו: חיי שרה, וזאת הברכה, ועוד.
- 4. ראה מדרש תהלים (באבער) סח, יז. ועוד.
- 5. ראה בכ"ז לקו"ת במדבר טו, ב"ג. לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 263 ואילך. ועוד.
- 6. ל' הש"ס - עירובין צח, א (ע"י ,רגל הרבים כו' איכא בזיון" - רש"י שם).
- 7. ראה רמב"ן דברים א, ו. ועוד. מפרשי המו"נ ח"א ספס"ו.
- 8. שמו"ר פ"ב, ה.
- 9. ראה לקו"ת שם: הביטול צ"ל יותר הרבה. - ובענין העזות ראה שו"ע אדה"ז מהד"ק שם (מב"י שם) הזהירות שצ"ל בזה.
- 0. סוטה ה, א. תו"א מג"א צא, ב. שם הסופות קיט, ג ואילך. ועוד. - וראה לקמן הערה 32.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ב ע' 159
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ב ע' 159
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות 104 מאותו ספר עירובין צח, א
- לקוטי שיחות 224 מאותו ספר עירובין צח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. עירובין צח, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג עירובין צח, א
- ספר המאמרים שנד עירובין צח, א
- ספר המאמרים ערב עירובין צח, א
- שולחן ערוך יט עירובין צח, א
- שולחן ערוך ז עירובין צח, ב
- שולחן ערוך ב עירובין צח , ב
- שולחן ערוך (ב) עירובין צח, ב
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>ט</h4> עירובין צח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שלד דיני דליקה בשבת עירובין צח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמז על איזה הוצאה חייב מן התורה עירובין צח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שנג דיני זיזין ברשות הרבים עירובין צח , ב