נ, ג

מצד עצמ' שנעשה בזה יש ודבר מה היפך הביטול וד"ל. (ואע"פ שהרגשה זו אינו רע גמור כלל רק שכוונתו לעצמו אע"פ שזהו גסו' להגביה לבו מ"מ בעבוד' האלקי' הוא עכ"פ מ"מ מאחר שאין בזה בחי' ביטול מצד אלקות ע"כ יהפך לרע גמור אחר זמן מה וכמו שמצינו בערב רב שעלו עם משה שלא היה לבם שלם מצד אלקות רק מצד הגסות ותערובת עצמם שיש בזה ע"כ במעט ריחוק ודחיה נדחו ונפרדו לגמרי וכמו גם עכשיו כמו כל חסד דעבדי' לגרמייהו כו' וכה"ג וכך הוא בפסולת ורע דנשמות שיש נשמות גבוהות שנפלו למטה רק במעט ריחוק והוא מצד בחי' הגסות ויש ולגרמיה שהוא העיקר בהם וכגסו' הרוח של ירבע' שטרדתו כו' (סנהדרין קא, ב) ודואג ואחיתופל וכה"ג אע"פ שהיו גדולים בחכ' שבתורה כמו ירבעם (שם קג, ב) שהי' דורש ק"ג פנים בתו"כ ודואג היה אביר הרועים כו' וא' (חגיגה טו, ב) ג' מאות בעיי בעו דו"א במגדל כו'. אך כל זה היה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה דלא הוי מסקי שמעתא אליבא דהלכתא כו' מצד תערובת רע שבנפשם בגסות ויש היפוך הביטול דאין ומה האלקי כו' ואע"פ ששרש התורה בבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כמ"ש עץ חיים היא והוא בבחי' פנימית יסוד אבא כו' אך עכ"ז מאחר שירדה בעה"ד בנוגה דעשיה בנשמות בגופי' שמעורבים ברע יכול להתהפך מטוב לרע ומאמת לשקר כמאמר למשמאילים בה סמא דמותא ממש לעוסקים שלא לשמה ולעוסקי' לשמה שהוא למיימינים בה סמא דחיי וכמו שמצינו בדורות הראשונים וגם באחרונים שגדולי תורה נפלו למטה בשאול תחתית כאלישע אחר (חגיגה טו, א) וכה"ג (והגם שאין ד"ת מקבלים טומאה זהו מצד עוצם אור דתורה אבל למי שאינו ראוי לה נהפך לסם המות כו') וכמו שא' לא בשמים היא לא תמצאנ' במי שמגביה כו' ולא מעבר כו' במי שמרחיב דעתו עליה כים כו' שזהו הרגשת עצמו ליש ודבר בחכמת התורה לעשות לו עטרה להתגדל ולא לש"ש כלל וכ"ש בעובר על ד"ת שע"ז א' ולרשע אמר אלקים מה לך כו' ואע"פ שאוהב את התורה ושוקד בה יום ולילה והיא חיותו ממש עכ"ז יכול להיות ברע גמור כי אינו אוהב רק לבוש דפשט החכ' לבד בפלפול טוב שמחדש בה שיחי' נפשו בזה ולא בבחי' אלקות שבתורה כלל וכלל ע"כ עושה בה עטרה לעצמו כו' ונהפך לסמא דמותא כו'. וזהו שהתורה חוגרת שק דנוגה כו' ואע"פ שא' אם אין יראה אין חכמה כלל וכדורות המשנה והגמ' שהיה כל עסק תורתם באוי"ר שלימה כר"י דאימתא כו' ורבא יתיב באימתא כו' וא' מה להלן באימה כו' (כנ"ל) וזהו וכל ת"ח שלא היה בו יראת שמים כו' זהו בבחי' הבירור שבעה"ד למיימינים בה שהוא בבחי' הביטול בתכלית לאור א"ס שבחכ' דתורה וכרחב"ת שמסר נפשו על התור' וכב"ע שחשקה נפשו בתורה באש התשוק' באהבתה ישגה תמיד בבחי' ביטול והתכללות ממש באור האלקי שבתורה שהיה לו לחיים עצמיי' בנשמתו כדגים שבים כו' עד שאדרבה כל החכ' שלהם לא היה רק מצד היראה והביטול מפני רצון העליון איך לעשותו ע"כ דקדקו ברוב עיון ובדרשות וגזרו בחומרות וסייגים כגזרת י"ח דבר וכה"ג זהו רק מצד