ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבאייראייר 72

72

אייר

א. איתא בספרים¹ ש"אייר" הוא ר"ת — "אני² ה' רופאך", דהיינו שחודש זה מסוגל לענין הרפואה³.

והנה בענין הרפואה גופא יש כמה אופנים, וכאן מודגש שהרפואה ד"אייר" שייכת ל"אני ה' רופאך", רפואת הקב"ה דייקא, שהחידוש ברפואה זו מפורש בכתוב² — "כל המחלה גו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך", היינו שהקב"ה מונע שהחולי יבוא על האדם מלכתחילה⁴ [ע"ד דברי הרמב"ם⁵ שאם האדם זהיר כדבעי במאכלו וכו' ע"פ ההנהגות המבוארות בהל' דעות שלו "אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו"].

ויש להוסיף, שהחידוש ברפואת הקב"ה הוא לא רק בזה שהיא מונעת את בוא החולי, אלא שגם כאשר הנהגת האדם גרמה שבא עליו חולי, הנה כאשר רפואתו באה מ"אני ה' רופאך", הרי הוא באופן אחר לגמרי מרפואת רופא בשר ודם (אף שגם רפואת רופא בו"ד באה מהקב"ה, שנתן "רשות (וכח) לרופא לרפאות"⁶):

רפואת בשר ודם מועלת (בדרך כלל⁷) רק "מכאן ולהבא" [כמבואר בגמ'⁸ החילוק בין התרת נדרים ע"י חכם ש"עוקר את הנדר מעיקרו", ורפואת מום ע"י רופא ש"אינו מרפא אלא מכאן ולהבא"], משא"כ רפואת הקב"ה (כיון שאופנה הוא "לא אשים עליך (מלכתחילה)") עוקרת את החולי כאילו לא הי' מעולם⁹.

יתירה מזו: בצפע"נ¹⁰ מבואר שגם ברפואת בשר ודם "יש ב' מיני רפואות א' מכאן ולהבא. . וא' למפרע". אבל מ"מ יש חידוש ברפואת הקב"ה גם לגבי הרפואה שהיא "למפרע" — כי זה שיכולה להיות רפואה (ע"י בו"ד) באופן שפועלת "למפרע" ה"ז רק משום "שהרפואה היא רק לברר"¹¹, כלומר, שע"י הרפואה נתברר שלא הי' מום מלכתחילה, אבל אם

הערות

1. ראה חי' חת"ס לשבת קמז, ב. שער יששכר (להרה"צ כו' ממונקאטש) מאמר אייר ס"ג (בשם סה"ק). ואף ש"אייר" הוא בב' יודי"ן דוקא (שו"ע אה"ע סקכ"ו סכ"ג. רמ"א שם ס"ו ובנ"כ) — י"ל כי בהברה נשמעת רק יו"ד אחת. וראה שער יששכר שם ע"ד הקבלה. שיחת ש"פ קדושים תשד"מ. ואכ"מ.
2. בשלח טו, כו.
3. ראה חת"ס שם (ומפרש עפ"ז דברי הגמ' שם "כולהו שקייני (משקין לרפואה. רש"י) מדיבחא (פסח) ועד עצרתא מעלו"). בני יששכר מאמרי חדש אייר מאמר א. שער יששכר שם. ועוד.
4. רש"י שם (לפי פשוטו). וראה ברכות ה, א. סנהדרין קא, א: אם תשמע לא אשים.
5. הל' דעות פ"ד ה"כ.
6. ברכות ס, סע"א. ב"ק פה, א. שו"ע יו"ד ר"ס שלו. וראה ט"ז שם.
7. ראה לקמן בפנים מהצפע"נ.
8. כתובות עד, ב.
9. ראה רש"י בשלח שם בפי' הראשון (ממדרשו) "ואם אשים הרי הוא כלא הושמה כי אני ה' רופאך". ובחדא"ג מהרש"א (סנהדרין שם) דהיינו מפני שברפואת הקב"ה לא נשאר שום רושם מהמכה. וראה זח"ג (בהשמטות) דש, סע"ב. אוה"ת לנ"ך ע' שס. לקו"ש חט"ז ע' 6515.
10. על הרמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב בסופה (ועד"ז בהל' אישות פ"ז ה"ט. ועוד) — ומציין לתוס' בכורות לח, ב. ע"ש.
11. ל' הצפע"נ הל' אישות שם. וראה תוס' בכורות שם.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ב ע' 72
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג לקו"ש חל"ב ע' 72
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א לקו"ש חל"ב ע' 72

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.