שנד, א

המדות שם בבחי' התכללו' די"ב ג"א הנ"ל אלא רק מחולקים לחו"ג ימין ושמאל בכללות דוקא, וע"כ הי' הששה משמותם כלולים באבן אחד בימין והששה [ה]אחרים באבן הב' בשמאל לפי שב' הכתפות הן ב' דרועין דרועא ימינא ודרועא שמאלא, ש[ה]התחלקות [בהם] הוא בדרך כלל[ות] לבד, חסד דרועא ימינא כולל [בו] ו' מדות דחסד מחסד שבחסד עד יסוד שבחסד וגבורה דרועא שמאלא כולל ו' מדות דגבורה והן מופרדים ומחולקים זה מזה שאין לו⁴⁹⁴ חיבור והתכללות עם ו' מדות האחרים. וגם בו' מדות שבכתף [ה]א' [הי'] כולם חקוקי' באבן שוהם א' ואין אבן מיוחד לכל שם בפ"ע מטעם זה עצמו כנ"ל, לפי שאין בו ו'⁴⁹⁵ מדות דימין ושמאל באים כא'⁴⁹⁶ בהתחלקות ניכרת בפ"ע שאין כל א'⁴⁹⁷ אור מיוחד בכלי ולבוש בפ"ע, אלא כולם באבן א' שהוא נעשה כלי א' לו' המדות יחד בין בימין ובין בשמאל מאחר שהתחלקות בא בדרך כללות דוקא כנ"ל וד"ל. משא"כ בי"ב אבני החושן גם⁴⁹⁸ שבא בהתחלקות בדרך פרט כי יש לכל שם אבן מיוחד לפי שהו"ק שבחו"ג מיוחד כל אור בכלי שלו דוקא כנ"ל, אמנם היא הנותנת דוקא שבאים לבחי' התכללות זה עם זה שהרי סמוכים ודבוקים זה עם זה בלתי פירוד כלל וכ"א כלול מזולתו ומתאחדים יחד בלב כנ"ל (והרי יובן מזה דההתחלקות דו"ק זו שבלב עושה ההתכללות והתכללות דו"ק בכתפים עושה התחלקות דימין ושמאל כו').

(טו ) ולהבין שרש הדברים הנה ידוע ששרש המדות הוא באו"א שהן חו"ב המולידים אותם ואמנם עדיין המדות הם כלולים שם בהעלם לבד ואין בהם התחלקות כלל, כמו המשכיל שכל וסברא א' אע"פ שיכולים לדון ממנו איזו טעם לאיסור או להיתר לחיוב או לזכות עדיין זה הוא בהעלם שלא נודע עדיין אם יחייב מן השכל הזה איזה דבר מה כי אינו רק שכל וסברא שכלי' לבד. אך ע"י בחי' הדעת [הוא שמוצא למדות דחו"ג מן ההעלם דחו"ב לידי גילוי לב' אופנים אם לחסד או לדין, והוא הנק' דעת נוטה⁵⁰⁰ שמטה את השכל והסברא שידון ממנה כלפי חסד ויש שכל וסברא שיטה⁴⁹⁹ ] כלפי דין, והכל ע"פ כח מוח הדעת שכולל חו"ג שבהעלם [ב]חו"ב ומביא לידי גילוי להסתעף ולהתחלק מן השכל ב' מדות בלבד חסד או דין (וכמ"ש במ"א בענין ד"פ דתפילין קדש והי' חו"ב שמע והי' חו"ג שמתחלקים ע"פ הדעת⁵⁰¹ כו') כב"ש אוסרים וב"ה מתירים⁵⁰² שזה דעת[ו] נוטה לאיסור וזה