רמו, ד
ג' פעמים י"ס הכלולים בג' מדרגות בלבד20 שהן בחי' נה"י. ואע"פ שנתוסף אח"כ חג"ת חב"ד אינו אלא בבחי' התפשטו' בלבד מג' מדות הראשונים. וגם להיות שהוספה עצמה כמו חב"ד חג"ת הן באים ג"כ בתוס' ג' ג', וא"כ הרי כל סדר ואופן בנינו הוא רק לג' [ג'] פרקי' חב"ד חג"ת נה"י, ולעולם לא נבנה ביותר מג' בין בתוס' ובין בשרש כנ"ל ע"כ הוא באות הל' דוקא (ועוי"ל בהיפך דדוקא על סוף בנינו במוחי' חב"ד נק' באות הל' מטעם הנ"ל [וד"ל)]. וזה[ו] ענין אות ל' שהוא בחי' בנין21 ז"א, ואות הא' דאל הוא בחי' אור אבא שנק' בזהר נהירו דחכמתא המאיר בז"א שהוא אות הל' והיינו פי' אל כנ"ל.
וביאור הדבר הנה אלף פי' ידוע לשון לימוד22 כמ"ש אאלפך חכ'23 הוא בחי' מוחין דאבא שנמשכי' במוחי' דז"א, ולזה הטעם נא' ויקרא לו אל אלקי ישראל24 וארז"ל מי קרא למי הקב"ה קרא ליעקב אל25 כו'. דהנה יש להבין מארז"ל בברכות של חכם הרזים26 שהוא על אוכלסא של ס"ר דוקא כו', ולכאורה [י]פלא למה על ס"ר דוקא, אם מפני הטעם שאמרו לפי שאין דעותיהם שוות ג"כ על עשרה יש לברך כן שהרי יש עשרה דעות. וגם עיקר הטעם אינו מספיק לענין ברכת חכם הרזים דוקא דלמה יתגלה טעם ס"ר מיני דיעות מענין חכם הרזים דוקא. אך הנה ידוע דשרש ס"ר נש"י27 הן בחי' ו"ק דז"א28 שנק' ישראל דלעילא שעליו נא' ויקרא לו אל אלקי ישראל כו' כנ"ל, וע"כ הקב"ה קרא ליעקב אל כו'. להיות ידוע בע"ח דו"ק דז"א מסתעפים לס"ר מדרגות לפי שע"י בחי' ה"ח המגדילים לז"א מתחלקי' המדות דז"א ה' פעמים לי"ס, דהיינו פעם [הא'] מתחלקים כאו"א ליו"ד, ופעם הב' מתחלק עוד כאו"א [מה]יו"ד ונעשה מאה, ופעם ג' מתחלק כאו"א מהמאה ליו"ד ונעשה אלף, ופעם הד' מתחלק כאו"א מאלף ליו"ד ונעשה רבבה, ופעם הה' כאו"א מהרבבה מתחלק ליו"ד ונעשה מאה אלף. ונמצא שו"ק דז"א עולה במספר ת"ר א[ל]ף שהן ס"ר, והם ס"ר [שרשי] נש"י למטה. [ו]ע"כ יש ס"ר דעות בישראל29 לפי שכאו"א יש לו בחי' ומדרגה פרטי' ומיוחדת לפי אופן שרש נשמתו למעלה במדריגה פרטית שבת"ר אלף מדרגות המסתעפי' מבחי' ו"ק דז"א ע"כ אין דיעותיהם שוות וכמ"ש ותוכן רוחות ה'30 כו'. שהרי אנו רואים בחוש שאין ב' בנ"א דומים גם בדבר חכ' א' ששומעים מפי רב א' כמו ב"ש אוסרים וב"ה מתירים31 הגם ששמעו מרב א' שכל וטעם א', הנה זה השיג בשכלו השכל כך וזה השיג להיפך לפי שדיעה [והשגה] זו משונה מדיעה והשגה זו וא"א שישיגו ב' בנ"א באופן א' ממש מפני חילוקי מדריגות שרש מחצב נשמתם למעלה, שזה
הערות
- 20. בלבד : זיד: ליתא.
- 21. בחי' בנין : שם: בבחי'.
- 22. אלף. . לשון לימוד : נסמן לעיל פ' וארא עח, ב.
- 23. אאלפך חכ' : נסמן לעיל טו, ב.
- 24. ויקרא לו אל אלקי ישראל : וישלח לג, כ.
- 25. מי קרא למי הקב"ה קרא ליעקב אל : ראה מגילה יח, א. עטרת ישראל (לר' ישראל ב"ר אברהם מבאהפלי) פ' ואתחנן נו, ב.
- 26. בברכות של [זיד: ליתא] חכם הרזים : ברכות נח, א.
- 27. ס"ר נש"י : נסמן לעיל קפג, ג.
- 28. דשרש ס"ר נש"י. . ו"ק דז"א : ראה גם לעיל רמג, ב. וש"נ.
- 29. ס"ר דעות בישראל : ראה תניא בהקדמה. תו"ח נח נז, ד ובהערה 52.
- 30. ותוכן רוחות ה' : משלי טז, ב.
- 31. ב"ש אוסרים וב"ה מתירים : פסחים נה, א (במשנה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש תקמד פסחים נה, א
- לקוטי שיחות 1363 פסחים נה, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט. פסחים נה, סע"ב ואילך
- תורת חיים רנד, ב מאותו ספר פסחים נה, ב
- תורת חיים שנד, א מאותו ספר פסחים נה, א
- נר מצוה ותורה אור פב, ב פסחים נה, א
- שולחן ערוך יג פסחים נה, ב
- שולחן ערוך (י) פסחים נה, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רנב מלאכות המותרים והאסורים להתחיל בערב שבת כדי שיהיו נגמרים בשבת פסחים נה , ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שי דיני מוקצה בשבת פסחים נה, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תקטו דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום פסחים נה, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ח הלכות ציצית ועטיפתו פסחים נה, א